שנה א' מפת דרכים גבעת חיים

פסיכופתולוגיה וקולנוע (סדנת חורף) / ד"ר יניב ספינזי


הסמינר יעסוק בניתוח תיאורי מקרה מהמחלקה הסגורה תוך דיון בחומרים תיאורטיים ובסרטי קולנוע. בסדנה, נבחן ונדון בסוגים של תחלואה פסיכיאטרית קשה, ובחוויה הייחודית שעבודה עם מטופלים הסובלים מתחלואה זו מייצרת אצל המטפל. ע"י שיתוף פעיל בחוויה, ננסה יחד להבין לעומק את הקליניקה שמובילה אנשים לאשפוז במחלקה הסגורה. בסדנה אבחן את התפקיד של האשפוז הפסיכיאטרי בטיפול בחולי זה, מגבלותיו, הקשיים והאפשרויות הייחודיות אותן הוא מציע למטופל במצבים אלו. לסדנה מומלץ להתכונן ע"י קריאת החומרים וצפייה בסרטים הרלוונטים.
סרטים מומלצים לצפייה: להיות ג'ון מלקוביץ', אדפטיישן, פישר קינג- להעשרה: 12 קופים, מטריקס, סורק האפלה


העברה נגדית כמצפן (סדנת חורף) / תמי דרור שיבר

בעוד אנו רגילים לדון באובייקטים המופנמים של המטופל, בהגנותיו, בדרמה האדיפלית שלו ועוד, חשוב לזכור שכל אלה מתקיימים גם בעולמו הפנימי של המטפל.  בסדנה נתבונן  באופן בו הם באים לידי ביטוי בחדר הטיפולים וננסה להאזין לתדרים נוספים, כגון: מהו הדיאלוג הלא-מודע בין המטופל והמטפל? באיזה רגעים נכנסים לזירה גם האובייקטים הרעים של המטפל וצובעים אף-הם את מה שקורה בחדר? האם רק המטופל מפצל ומשליך חלקים שלו אל תוך המטפל, או שגם המטפל משליך חלקים שלו אל תוך המטופל?
בסדנה נלמד כיצד להקשיב להעברה-הנגדית ולהשתמש בה כבמצפן, העשוי לסייע לנו למצוא את הדרך ברגעים לא-פשוטים בטיפול. נתבונן באופן שבו  ההעברה וההעברה-הנגדית נשזרות זו בזו כבמארג שתי וערב וננסה לחשוב , דרך פריזמה זו, מה משתחזר ומה מתהווה בין המטפל והמטופל בחדר.


עבודה עם הורים (סדנת חורף) / נעה פריזר אייל

הסדנה תעסוק בעבודה טיפולית דינאמית עם הורים לילדים בגילאים שונים (מינקות עד התבגרות); במקביל לטיפול פרטני בילד, עם הילד והוריו, או כשהילד עצמו איננו בטיפול. נעסוק בתהליך יצירת הברית הטיפולית עם הורים ובמורכבות העבודה עם כל אחד מההורים ועם הזוג. נתמקד ביחסים הפנטזמטיים שבין ההורה והילד והשפעותיהם עליו, בעוצמות ובאיכויות השונות של ההשלכות ההוריות. 


חשיבתו של רונלד בריטון (סדנת קיץ) / מירב ירקוני

בריטון וחשיבתו המיוחדת והיצירתית משפיעה מאד על החשיבה התיאורטית והקלינית הפסיכואנליטית בת זמננו. במרכז הסדנה נעיין בחשיבתו את מושגי המרחב הנפשי המשולש, הסצנה הראשונית, האמונה והאינטואיציה הטיפולית. קיומה של ׳סצנה ראשונית׳ התפתחותית, הכרחית, תיבחן לאור תרומותיהם של פרויד וקליין ופיתוחו של בריטון את המושג הסצנה הראשונית, או כפי שהוא מכנה אותו ׳החדר האחר'. נעמיק בהבנת המושג ה׳אשליה האדיפלית׳, המחבר בין אזורי ׳המרחב המשולש׳ ו׳החדר האחר׳. כחלק מהבנת התפתחות הארגון המורכב, המשולש – נבחן את הטיפולוגיות המעניינות של בריטון – תסמונת העור הדק מול תסמונת העור העבה – כמו גם הנטייה לאובייקטיביות יתר מול נטייה לסובייקטיביות יתר. נתייחס לרעיון שלו על האמונה והקושי לוותר עליה. לבסוף, נבחן את רעיון האינטואיציה הטיפולית ואת הצעתו של בריטון לשמור על 'ראש פתוח' בהקשר לפירושים שייתן למטופל.


הקונפליקט האדיפלי לתפיסתם של קליין וממשיכיה (סדנת קיץ) / שרי ציבולסקי

העבודה של קליין על החוויות הינקותיות המוקדמות הביאה עמה שינויים מקיפים בתפיסת התסביך האדיפלי, שתפס מקום מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית מראשיתה. נבחן את ההשפעות שהיו לעבודתה על הבנת התסביך האדיפלי, תוך התייחסות לתוספות שהיא סיפקה להבנת מושג מרכזי זה, החל מהתבוננות במצבים האדיפליים בגילאים המוקדמים כמו גם לביטוי שלהם בעמדה הדיכאונית. נתייחס להיבטים השונים הקשורים בתסביך האדיפלי על פי קליין: המשאלות האדיפליות המוקדמות, הסופר אגו, מקורות החרדה ורגשות האשמה. השיעורים ילוו בדוגמאות קליניות של המשתתפים ושל המנחה, וכן דוגמאות מהשירה והפרוזה.


סדנה על פירוש (סדנת קיץ) / שחר פלג- להב

מטבענו אנו מפרשים את המתרחש בעולמנו ללא הרף, בין אם במודע או לא. פרשנותנו משפיעה  על האופן בו אנו חווים את חיינו.
לאורך התפתחות התאוריה הפסיכואנליטית חלו שינויים בתפיסה בנוגע לשאלה מה 'עובד' בטיפול, כלומר מייצר שינוי והתפתחות. הפירוש נתפס עד היום כאמצעי טיפולי מרכזי המשפיע על החוויה הקיומית של האדם, אולם האופן בו אנו מבינים כיצד הוא משפיע השתנה וכך גם השימוש שלנו בו. בסדנה נחשוב מה הוא 'פירוש' וכיצד הוא פועל בתוכנו וביחסים הטיפוליים.
במפגש הראשון נתבונן על התמורות שחלו מאז ימיו של פרויד ועד ימינו אנו בנפח, בתוכן ובאופן בו המטפל מפרש את המתרחש בסיטואציה הטיפולית. כנקודת מוצא נקרא את המאמר "טמפרטורה ומרחק" של דונלד מלצר, וכדי לחשוב על האופן בו הוא רואה את הדברים ועל נקודות מבט נוספות, נעזר בהתבוננותם של פרויד, קליין, וויניקוט ושטיינר.
במפגש השני נתמקד בזיהוי היכן נמצא המטופל מבחינה התפתחותית ברגע נתון כך שנוכל להתאים אליו את פירושנו. לשם כך נעזר בפרק הראשון בספרה של  אן אלווארז, "הלב החושב".
במחצית השנייה של כל אחד מן המפגשים נתמקד בדוגמאות רלוונטיות מן התיאוריה ומשל המשתתפים.


שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים

עבודה עם הורים (סדנת חורף) / נעה פריזר אייל

הסדנה תעסוק בעבודה טיפולית דינאמית עם הורים לילדים בגילאים שונים (מינקות עד התבגרות); במקביל לטיפול פרטני בילד, עם הילד והוריו, או כשהילד עצמו איננו בטיפול. נעסוק בתהליך יצירת הברית הטיפולית עם הורים ובמורכבות העבודה עם כל אחד מההורים ועם הזוג. נתמקד ביחסים הפנטזמטיים שבין ההורה והילד והשפעותיהם עליו, בעוצמות ובאיכויות השונות של ההשלכות ההוריות. 


חלומות והעבודה איתם בפסיכואנליזה (סדנת חורף) / ד"ר קובי סגל

הסדנה תביא דרכים בולטות בפסיכואנליזה לניתוח חלומות. החלום הוא כלי מרכזי לעבודה עם הלא מודע ועם העולם הסובייקטיבי של המטופל. רוב המטופלים מביאים חלומות לתוך הפגישה הטיפולית, וישנן דרכים מגוונות לעבוד איתם ולנתחם. ניתן לראות שיטות אלו כמשלימות זו את זו.
בקורס נתבסס על קריאת מאמרים או פרקים מספרים, וננתח חלומות שיביאו חברי הקבוצה, משל עצמם ושל מטופליהם.  נעקוב אחר גישות בעבודה עם חלומות מפרויד ועד ימינו:
החלום לפי פרויד והגישה הקלאסית – עבודה עם אסוציאציות , "זכר היום"; פירוש החלום.
החלום לפי יונג – עבודה עם אסוציאציות "קרובות לחלום" ולסמלים שלו;
החלום לפי ממשיכי קליין  (חנה סגל ואחרים) – חלום אלבורטיבי לעומת חלום ריקון, חלומות "נבואיים" ו- acting out הקשור לחלום;
חלימה לפי ביון וממשיכיו (גרוטשטיין, אוגדן ואחרים) – הפיכת החוויה המודעת לזמינה ללא מודע, לשם חלימה;


המסגרת הטיפולית בתפיסתו של ד.ו. ויניקוט (סדנת חורף) / יעל קירש גולדשטאוב

"יש להבין שעקרונות היסוד של האנליזה מקובלים עלי, וכי מה שאני מנסה לעשות הוא ללכת בעקבות העקרונות שהתווה פרויד, שהם בעיני התשתית לכל עבודתנו." כך כותב ויניקוט במאמרו 'חשיבות מסגרת הטיפול בהיענות לרגרסיה בפסיכואנליזה', והוא ממשיך וכותב: "אולם במקרים מסויימים מתברר לבסוף- או אפילו מלכתחילה- שהמסגרת הטיפולית והשמירה על מסגרת זו חשובות לא פחות מאופן ההתמודדות עם החומר". תפיסתו הטיפולית המהפכנית והרדיקלית של ויניקוט הכתיבה גם תפיסות חדשות לגבי העמדה הטיפולית והעבודה עם המסגרת הטיפולית. לצד זאת, בכתיבתו הוא מקיים דיאלוג משמעותי עם התפיסה הקלאסית, מגלה נאמנות כלפיה, מחדש ומתווכח איתה בו זמנית. האם הצהרות הנאמנות שלו לפרויד הן מס שפתיים או שמדובר בניסיון כן לייצר רצף בחשיבה הפסיכואנליטית ולהבחין בין מצבי עצמי שונים הדורשים התמקמות טיפולית שונה? בסדנה נתבונן על החיבור בין ההתוויה הקלאסית של המסגרת הטיפולית (סטינג) לבין מושגי יסוד בחשיבתו של ויניקוט כמו: החזקה, מושקעות אימהית ראשונית, שנאה בהעברה הנגדית, מרחב מעברי ושימוש באובייקט. נחשוב ונבהיר כיצד התוויות אלה משרתות אלמנטים מרכזיים בתפיסה טיפולית זו ולבסוף נלמד על השינויים בתפיסת המסגרת במצבים של רגרסיה בטיפול.


לשחק או לא לשחק בטיפול, זאת השאלה (סדנת קיץ) / נחמה קדם אסולין

"פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (ויניקוט, "משחק ומציאות"). נפתח בהבהרת מושג המשחק בשניים ומושגים הקשורים ליכולת לשחק: אובייקטים של מעבר, מרחב מעברי, אשליה, אומניפוטנציה, מרחב פוטנציאלי. היכולת לשחק כחלק מהותי בהתפתחות היחיד והתרבות ובפסיכותרפיה. בהקשר הטיפול, נדבר על החרדה ממשחק לצד חדוות המשחק. בהמשך נבחין בתוך טיפולים בין מצבי משחק לבין מצבים בהם לא מתאפשר משחק. נכיר בנקודות שונות ברצף אי-משחק, בין הקצה של חוסר יכולת סימבוליזציה וייצוג כגון בספקטרום האוטיסטי לבין הקצה של מצבי אי משחק בטיפול אצל מטופלים עם יכולת ייצוג ומשחק תקינים. נתייחס לדוגמאות שונות של חוסר משחקיות בטיפול: ילדים הנמנעים ממשחק דמיוני, מבוגרים הנצמדים לפרטים קונקרטיים, פרסברטיביים, חשיבה דו-מימדית, תחושת תקיעות בטיפול, חוויות שעמום, מוות נפשי אצל המטופל ו/או המטפל. נתעכב במיוחד על מצבי אי משחק כמבטאים טראומות מוקדמות בטיפול. דרך דוגמאות של פגישות טיפוליות עם ילדים ומבוגרים, מהספרות המקצועית, משלי ומשל משתתפי הסדנא, נתחקה על הגורמים לקושי לשחק, ועל התהליך הטרנספורמטיבי בטיפול מאי-משחק למשחק. מתוך החשיבה האינטר-סובייקטיבית של ויניקוט נמציא/נמצא דרכים יצירתיות שונות בהן מטפלים יכולים לקדם טרנספורמציה זו, ונובע מכך, הזדמנויות חדשות לחוויות עצמי אמיתי.


הפרדוקס של ויניקוט (סדנת קיץ) / ד"ר רוני כרמלי

כמי שבא אחרי קליין, ויניקוט נחשב בטעות לתיאורטיקן 'רך' של הפסיכואנליזה. הכתיבה שלו קוראת לרגרסיה, והוא מחבק את מטופליו בחיק הספה האנליטית שלו. אך בקריאה קרובה יותר, ויניקוט מציג תיאוריה מורכבת וקשה לעיכול, המתעקשת על פרדוקסים אינהרנטיים במקצוע שלנו ובהתפתחות האנושית בכלל. למעשה, ויניקוט מראה כי עצם מושג ה-לשחק (playing), היכולת להיות, ליצור ולתקשר עם הזולת, מחייב פרדוקסאליות. בבסיס התיאוריה הפרדוקסלית שלו עומד מושג המרחב הפוטנציאלי – מרחב שויניקוט מגדיר כמרחב היפותטי שלא יכול להתקיים.

בסדנה ננסה לצלול אל תוך המרחב הפוטנציאלי שוויניקוט מציע (מרחב שלמעשה אינו קיים, אלא באופן היפותטי). ננסה להבין מה נדרש מאתנו בקליניקה על מנת להחזיק את הפרדוקס ולא לפותרו.


"התשמע קולי" / אילנה אילתי-שליט

בסדנא נעסוק בחיבור שבין פסיכואנאליזה לשירה. נעסוק בלימוד משנתו של וויניקוט באמצעות עיון בכתביו  השונים וכן באמצעות קריאה בשירה וכך נרחיב את ההבנה שלנו לגבי החומר הנלמד.
נתמקד בלימוד התהליכים ההתפתחותיים המתרחשים בין האם לתינוקה בינקות הקשורים בתהליך ה   mirroring וההינבטות וביכולתו המתפתחת של התינוק לבכות, דרך השאלות הבאות:
כיצד התינוק משתקף מבעד להורה המטפל בו? כיצד השתקפות זו באה לידי ביטוי בבגרותו ובטיפול?
מדוע התינוק בוכה? מדוע המטופל בוכה? מהן  משמעויות בכיו ומהן הדרכים בהן ניתן להגיב אליהן?
נתייחס לשאלות דרך דוגמאות של המשתתפים מהקליניקה לצד עיון משותף הן במאמרים שכתב וויניקוט (תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד, מדוע תינוקות בוכים) וכן באמצעות קריאה בשירים של ויסלבה שימבורסקה, דן פגיס, טוביה ריבנר, לואיז גליק, יהודה עמיחי.


גבעת חיים שנה ג'

התפתחות המחשבה על עצמי אמיתי בכתיבתו של בולאס (סדנת חורף) / אסנת הירש

מושג העצמי האמיתי הוא אחד המושגים החשובים ביותר שתרם ד"ו ויניקוט לשיח הפסיכואנליטי, ומהווה קרקע פוריה לאינספור התייחסויות ופיתוחים בידי תיאורטיקנים מגישות שונות. 

בסדנא נעקוב אחר מחשבותיו של כריסטופר בולאס, פסיכואנליטיקאי מהזרם העצמאי, על המושג והאופן שבו הבין אותו. נתייחס למונחים חדשים שיצר בעקבותיו: אידיום, אובייקט מתמיר וכוחות היעוד. נעסוק במונחים אלו באמצעות קריאה בכתביו של בולאס ועבודה עם חומרים קליניים של משתתפי הסדנא.


חלימה בהקיץ, פינטוז ומסתורי נפש (סדנת חורף) / ענת ברעם שרף

הסדנה תעסוק במצבי נפש המבקשים מסתור ומפלט מהכאב נפשי הכרוך במפגש עם המציאות החיצונית והפנימית.
מסתורים אלו מתקיימים דרך מנגנונים של דיסוציאציה ונסיגה אל תוך מצב "בועתי-חלומי", ומייצרים אילוזיה של חיים מקבילים וסודיים.
בסדנה נכיר את היסוד ההתמכרותי, העקשני והאנטי התפתחותי של אופני מפלט אלה, ונעסוק גם בביטויים הקליניים ובבעיות הטכניות העולות בטיפול במטופל שחלימה בהקיץ הפכה עבורו לדרך חיים.


אני ערה וליבי ישֵן – סדנא על עבודה עם מצבי מוות נפשי (סדנת קיץ) / רועי סמנה

מגע במוות, קל ומרפרף ככל שיהיה, נחשב למטמא את הנפש על פי ההלכה היהודית, כלומר לכזה היוצר חוסר ניקיון רוחני. על אף שבחשיבה הפסיכואנליטית המגע באנשים מתים-נפשית אינו נתפס כאסור אלא כחשוב ורצוי, לא פעם קשה למצוא את האופן הנכון לגעת ולהינגע. ההנשמה מנשמה לנשמה, מנפש לנפש, היא מלאכה מורכבת ועדינה. מטרתה העיקרית של הסדנא היא לבחון את חשכת המוות הנפשי, ותוך ההתבוננות בחשכה להתחיל לגלות ולראות צורות שלא הבחנו בהן קודם. ננסה לפתח רגישות, שתסייע לנו להתמקם בחדר הטיפול באופן שיאפשר לנו לשרוד תהליכים ממיתים מבלי לבצע החייאה מלאכותית ולגעת במוות הנפשי של הזולת מבלי לגווע בעצמנו. דרך פריזמת המוות הנפשי נביט יחד, נחשוב ונחלום עם הוגים כמו אייגן ואוגדן על מושגים פסיכואנליטיים רלבנטיים כמו "דחף המוות" (פרויד), "שאינו-דבר" (no-thing) (ביון) ו"מצבי זומבי" (Reis), ונתהה על מהות המוות הנפשי לסוגיו וגווניו ועל הגורמים המביאים לו. חשוב לא פחות, ננסה להבין כיצד ניתן להצמיח חיוּת היכן שהיה כיליון, כיצד להתחבר לכוחות החיים ולקדם את תחיית המתים-נפשית.


השלילה בפסיכואנליזה: על התנועה של ה"יש מאין" (סדנת קיץ) / אורנה שרצקי

נפגוש בסדנה את הדיאלקטיקה העדינה בין נוכחות להיעדרות בהתפתחות היכולת לייצוג ובהיווצרות מנגנון החשיבה בעקבות פרויד גרין, ויניקוט וביון. נכיר את השלילי המאופיין על ידי "ההיגיון של הצל" ואת הדואליות בעבודת השלילי ובהלוסינציה שלילית כנגזרת שלה: האחת, פונקציה מאיינת את האובייקט ואת העצמי בשירות דחף המוות והאחרת, הינה הכרחית להתפתחות האני ובעלת פוטנציאל ליצירתיות וצמיחה. נעזר בדוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית ובדוגמאות של ממשתתפי הסדנה.


מיניות ילדית אז ועכשיו – מבט תיאורטי וקליני על מיניות ילדית וינקותית  (סדנת קיץ) / עידית דורי

בהרצאה  לכבוד יום הולדתו של פרויד שאל אנדר'ה גרין: 

"Has sexuality anything to do with psychoanalysis?" (Green, 1995)

השאלה הפרובוקטיבית הציפה את הדילמה המתמשכת בין תיאוריות דחף לתיאוריות יחסי אובייקט ואת העובדה כי במשך עשורים רבים התייחסות תיאורטית וקלינית למיניות ולמיניות הילדית בפרט נדחקה לשוליים. לטענתו של גרין, העיסוק האנושי במיניות כמובן לא השתנה, אלא שפרשנות המטפלים למפת היחסים המוקדמים הוסבה לאזורי דאגה, תלות, החזקה. בשנים האחרונות המיניות חזרה למרכז השיח החברתי, התיאורטי והקליני, מה שמאתגר ופותח מחדש את ההמשגה הטיפולית בסוגיית המיניות. דילמות של מגדר, זהות והתפתחות מוקדמת מפגישות אותנו מחדש עם אותה עודפות קדומה שנותרת חידתית בשאלת הבנתנו והתיצבותינו הטיפולית.

במפגש הראשון של הסמינר נלמד את תפיסתו הנועזת של פרויד את התינוק כבן אנוש מיני מרגע לידתו.  במפגש השני נעסוק במופעה של המיניות הינקותית ובמפגשה עם המיניות האימהית דרך טיפול אם-תינוק. נעסוק בהתפתחות תקינה וגם בפתולוגיה של מיניות ילדית וינקותית דרך חשיבה משותפת ודוגמאות קליניות.