שנה א' מפת דרכים גבעת חיים
אפשרויות של נוכחות טיפולית במפגש עם הורים (סדנת קיץ -הסדנה מיועדת לכל השנתונים) / רחל קלע
כבר ב 1909 פרויד הציג בפנינו דוגמא ראשונה של הדרכה פסיכואנליטית להורה ובכך הניח בפנינו את סוגיית מקומם של ההורים בטיפול האנליטי בילדם.
מלאני קליין הסיטה את המוקד לטיפול הישיר בילד מתוך אמונה בחשיבות המגע ישיר בעולמו הפנימי. היא כותבת כי על מנת שתתאפשר העבודה הטיפולית עם הילד, חייב להיות יחס מסוים של אמון בין המטפל להורי הילד, התלוי בהם ולכן הם נכללים בשדה של הטיפול גם אם אינם מטופלים בעצמם.
וויניקוט ,לצד החשיבות הרבה שייחס לעולם הפנימי של החרדות הפנטזיות ואופני ההתמודדות של הילד, היה מודע לגמרי לרישומה של הסביבה על חוויות פנימיות אלו. כפסיכואנליטיקאי ופדיאטר שפגש ילדים ואימהות והתבונן ביחסי הורים וילדים, ונתן לסביבה המגדלת תפקיד קריטי ולכן חיפש את האופן המתאים ליעוץ להורים.
אנה אורנשטיין מדברת על הצורך למצוא גישה אופטימלית לטיפול בילדים ובסביבתם הרגשית, כך שיצירת סביבה הורית שתהווה זולת עצמי אמפתי היא חלק בלתי נפרד מהעבודה הטיפולית בילד.
אלו הן על קצה המזלג תזכורות לכך שהעבודה הטיפולית עם ההורים היוותה שנים רבות ומהווה גם כיום נושא כבד משקל המעורר בנו אנשי המקצוע כמו גם בהורים התייחסויות רבות פנים ומחלוקות, התלבטויות, משיכה וחששות.
בסדנה ננסה יחד לחשוב על הצדדים השונים המרכיבים את המהות הייחודית הזו של הקשר הורים – ילד – מטפל ועל האפשרויות הטיפוליות הטמונות בו כמו גם המורכבויות והקשיים שהוא מעורר.
הקונפליקט האדיפלי לתפיסתם של קליין וממשיכיה (סדנת קיץ) / שרי ציבולסקי
העבודה של קליין על החוויות הינקותיות המוקדמות הביאה עמה שינויים מקיפים בתפיסת התסביך האדיפלי, שתפס מקום מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית מראשיתה. נבחן את ההשפעות שהיו לעבודתה על הבנת התסביך האדיפלי, תוך התייחסות לתוספות שהיא סיפקה להבנת מושג מרכזי זה, החל מהתבוננות במצבים האדיפליים בגילאים המוקדמים כמו גם לביטוי שלהם בעמדה הדיכאונית. נתייחס להיבטים השונים הקשורים בתסביך האדיפלי על פי קליין: המשאלות האדיפליות המוקדמות, הסופר אגו, מקורות החרדה ורגשות האשמה. השיעורים ילוו בדוגמאות קליניות של המשתתפים ושל המנחה, וכן דוגמאות מהשירה והפרוזה.
לשחק או לא לשחק בטיפול, זאת השאלה (סדנת קיץ) / נחמה קדם אסולין
"פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (ויניקוט, "משחק ומציאות"). נפתח בהבהרת מושג המשחק בשניים ומושגים הקשורים ליכולת לשחק: אובייקטים של מעבר, מרחב מעברי, אשליה, אומניפוטנציה, מרחב פוטנציאלי. היכולת לשחק כחלק מהותי בהתפתחות היחיד והתרבות ובפסיכותרפיה. בהקשר הטיפול, נדבר על החרדה ממשחק לצד חדוות המשחק. בהמשך נבחין בתוך טיפולים בין מצבי משחק לבין מצבים בהם לא מתאפשר משחק. נכיר בנקודות שונות ברצף אי-משחק, בין הקצה של חוסר יכולת סימבוליזציה וייצוג כגון בספקטרום האוטיסטי לבין הקצה של מצבי אי משחק בטיפול אצל מטופלים עם יכולת ייצוג ומשחק תקינים. נתייחס לדוגמאות שונות של חוסר משחקיות בטיפול: ילדים הנמנעים ממשחק דמיוני, מבוגרים הנצמדים לפרטים קונקרטיים, פרסברטיביים, חשיבה דו-מימדית, תחושת תקיעות בטיפול, חוויות שעמום, מוות נפשי אצל המטופל ו/או המטפל. נתעכב במיוחד על מצבי אי משחק כמבטאים טראומות מוקדמות בטיפול. דרך דוגמאות של פגישות טיפוליות עם ילדים ומבוגרים, מהספרות המקצועית, משלי ומשל משתתפי הסדנא, נתחקה על הגורמים לקושי לשחק, ועל התהליך הטרנספורמטיבי בטיפול מאי-משחק למשחק. מתוך החשיבה האינטר-סובייקטיבית של ויניקוט נמציא/נמצא דרכים יצירתיות שונות בהן מטפלים יכולים לקדם טרנספורמציה זו, ונובע מכך, הזדמנויות חדשות לחוויות עצמי אמיתי.
שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים
אפשרויות של נוכחות טיפולית במפגש עם הורים (סדנת קיץ -הסדנה מיועדת לכל השנתונים) / רחל קלע
כבר ב 1909 פרויד הציג בפנינו דוגמא ראשונה של הדרכה פסיכואנליטית להורה ובכך הניח בפנינו את סוגיית מקומם של ההורים בטיפול האנליטי בילדם.
מלאני קליין הסיטה את המוקד לטיפול הישיר בילד מתוך אמונה בחשיבות המגע ישיר בעולמו הפנימי. היא כותבת כי על מנת שתתאפשר העבודה הטיפולית עם הילד, חייב להיות יחס מסוים של אמון בין המטפל להורי הילד, התלוי בהם ולכן הם נכללים בשדה של הטיפול גם אם אינם מטופלים בעצמם.
וויניקוט ,לצד החשיבות הרבה שייחס לעולם הפנימי של החרדות הפנטזיות ואופני ההתמודדות של הילד, היה מודע לגמרי לרישומה של הסביבה על חוויות פנימיות אלו. כפסיכואנליטיקאי ופדיאטר שפגש ילדים ואימהות והתבונן ביחסי הורים וילדים, ונתן לסביבה המגדלת תפקיד קריטי ולכן חיפש את האופן המתאים ליעוץ להורים.
אנה אורנשטיין מדברת על הצורך למצוא גישה אופטימלית לטיפול בילדים ובסביבתם הרגשית, כך שיצירת סביבה הורית שתהווה זולת עצמי אמפתי היא חלק בלתי נפרד מהעבודה הטיפולית בילד.
אלו הן על קצה המזלג תזכורות לכך שהעבודה הטיפולית עם ההורים היוותה שנים רבות ומהווה גם כיום נושא כבד משקל המעורר בנו אנשי המקצוע כמו גם בהורים התייחסויות רבות פנים ומחלוקות, התלבטויות, משיכה וחששות.
בסדנה ננסה יחד לחשוב על הצדדים השונים המרכיבים את המהות הייחודית הזו של הקשר הורים – ילד – מטפל ועל האפשרויות הטיפוליות הטמונות בו כמו גם המורכבויות והקשיים שהוא מעורר.
המסגרת הטיפולית בתפיסתו של ד.ו. ויניקוט (סדנת קיץ) / יעל קירש גולדשטאוב
"יש להבין שעקרונות היסוד של האנליזה מקובלים עלי, וכי מה שאני מנסה לעשות הוא ללכת בעקבות העקרונות שהתווה פרויד, שהם בעיני התשתית לכל עבודתנו." כך כותב ויניקוט במאמרו 'חשיבות מסגרת הטיפול בהיענות לרגרסיה בפסיכואנליזה', והוא ממשיך וכותב: "אולם במקרים מסויימים מתברר לבסוף- או אפילו מלכתחילה- שהמסגרת הטיפולית והשמירה על מסגרת זו חשובות לא פחות מאופן ההתמודדות עם החומר". תפיסתו הטיפולית המהפכנית והרדיקלית של ויניקוט הכתיבה גם תפיסות חדשות לגבי העמדה הטיפולית והעבודה עם המסגרת הטיפולית. לצד זאת, בכתיבתו הוא מקיים דיאלוג משמעותי עם התפיסה הקלאסית, מגלה נאמנות כלפיה, מחדש ומתווכח איתה בו זמנית. האם הצהרות הנאמנות שלו לפרויד הן מס שפתיים או שמדובר בניסיון כן לייצר רצף בחשיבה הפסיכואנליטית ולהבחין בין מצבי עצמי שונים הדורשים התמקמות טיפולית שונה? בסדנה נתבונן על החיבור בין ההתוויה הקלאסית של המסגרת הטיפולית (סטינג) לבין מושגי יסוד בחשיבתו של ויניקוט כמו: החזקה, מושקעות אימהית ראשונית, שנאה בהעברה הנגדית, מרחב מעברי ושימוש באובייקט. נחשוב ונבהיר כיצד התוויות אלה משרתות אלמנטים מרכזיים בתפיסה טיפולית זו ולבסוף נלמד על השינויים בתפיסת המסגרת במצבים של רגרסיה בטיפול.
"התשמע קולי" (סדנת קיץ) / אילנה אילתי-שליט
בסדנא נעסוק בחיבור שבין פסיכואנאליזה לשירה. נעסוק בלימוד משנתו של וויניקוט באמצעות עיון בכתביו השונים וכן באמצעות קריאה בשירה וכך נרחיב את ההבנה שלנו לגבי החומר הנלמד.
נתמקד בלימוד התהליכים ההתפתחותיים המתרחשים בין האם לתינוקה בינקות הקשורים בתהליך ה mirroring וההינבטות וביכולתו המתפתחת של התינוק לבכות, דרך השאלות הבאות:
כיצד התינוק משתקף מבעד להורה המטפל בו? כיצד השתקפות זו באה לידי ביטוי בבגרותו ובטיפול?
מדוע התינוק בוכה? מדוע המטופל בוכה? מהן משמעויות בכיו ומהן הדרכים בהן ניתן להגיב אליהן?
נתייחס לשאלות דרך דוגמאות של המשתתפים מהקליניקה לצד עיון משותף הן במאמרים שכתב וויניקוט (תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד, מדוע תינוקות בוכים) וכן באמצעות קריאה בשירים של ויסלבה שימבורסקה, דן פגיס, טוביה ריבנר, לואיז גליק, יהודה עמיחי.
שנה ג' מפת דרכים גבעת חיים
מעברים התפתחותיים כסזורה (סדנת קיץ) / עדנה רוטלמן
מעברים התפתחותיים לאורך החיים מפגישים עם המשכיות והעדר המשכיות, עם המוכר והלא מוכר. בעבודתנו הקלינית ניתן לזהות שהרבה משברים או שברים של הנפש מתרחשים לקראת או סביב מעברים התפתחותיים. לעיתים ניתן להבין סימפטומים של אנשים המבקשים טיפול כתגובה לקושי להתמודד עם מעבר התפתחותי. התגובה המשברית יכולה להיות ביטוי לקושי ולמורכבות לחוות רגשית את הדו קיום של המשכיות ושל העדר המשכיות. כמובן מעברים התפתחותיים מהווים גם הזדמנות לתהליכי אינטגראציה והתרחבות הנפש.
נתבונן על המעברים ההתפתחותיים, בעזרת ההמשגות של ויניקוט (1945) על ההתפתחות הרגשית הפרימיטיבית ו-כסזורה לפי הבנותיו של ביון (1977) כהתארגנות של הנפש מול הסזורה .
נתייחס ל"נוכחות" של החוויה הזו במעברים מוקדמים והשפעתה על חוויתנו במשימה ההתפתחותית החדשה. כמו כן, למשמעות של התמקמות ה"סביבה" במצבי מעבר מוקדמים יותר ובהווה .
בסמינר, נחשוב ביחד על צירים תיאורטיים נוספים שעוזרים לנו לחשוב את התהליכים הרגשיים במעברים. נעשה זאת דרך דוגמאות מהספרות ושל משתתפי הקבוצה.
על במת החלום (סדנת קיץ) / ד"ר הילה דגני*
הסדנה תציעה סקירה והתבוננות על חלומות תוך התמקדות בחשיבה שהציע פרויד והשוואתה לחשיבה של ממשיכי קליין, ממשיכי ויניקוט וביון. נעסוק במשמעות החלום, איך להקשיב לחלום וכיצד לעבוד עם חלומות של מטופלים, כדי להעמיק את הבנת עולמם הפנימי ולאפשר תנועה נפשית. נקדיש קריאה ומחשבה גם ל"חלימה" של המטפל בזמן הפגישה (reverie) ולחלומות של מטפלים על מטופלים.
אפשרויות של נוכחות טיפולית במפגש עם הורים (סדנת קיץ -הסדנה מיועדת לכל השנתונים) / רחל קלע
כבר ב 1909 פרויד הציג בפנינו דוגמא ראשונה של הדרכה פסיכואנליטית להורה ובכך הניח בפנינו את סוגיית מקומם של ההורים בטיפול האנליטי בילדם.
מלאני קליין הסיטה את המוקד לטיפול הישיר בילד מתוך אמונה בחשיבות המגע ישיר בעולמו הפנימי. היא כותבת כי על מנת שתתאפשר העבודה הטיפולית עם הילד, חייב להיות יחס מסוים של אמון בין המטפל להורי הילד, התלוי בהם ולכן הם נכללים בשדה של הטיפול גם אם אינם מטופלים בעצמם.
וויניקוט ,לצד החשיבות הרבה שייחס לעולם הפנימי של החרדות הפנטזיות ואופני ההתמודדות של הילד, היה מודע לגמרי לרישומה של הסביבה על חוויות פנימיות אלו. כפסיכואנליטיקאי ופדיאטר שפגש ילדים ואימהות והתבונן ביחסי הורים וילדים, ונתן לסביבה המגדלת תפקיד קריטי ולכן חיפש את האופן המתאים ליעוץ להורים.
אנה אורנשטיין מדברת על הצורך למצוא גישה אופטימלית לטיפול בילדים ובסביבתם הרגשית, כך שיצירת סביבה הורית שתהווה זולת עצמי אמפתי היא חלק בלתי נפרד מהעבודה הטיפולית בילד.
אלו הן על קצה המזלג תזכורות לכך שהעבודה הטיפולית עם ההורים היוותה שנים רבות ומהווה גם כיום נושא כבד משקל המעורר בנו אנשי המקצוע כמו גם בהורים התייחסויות רבות פנים ומחלוקות, התלבטויות, משיכה וחששות.
בסדנה ננסה יחד לחשוב על הצדדים השונים המרכיבים את המהות הייחודית הזו של הקשר הורים – ילד – מטפל ועל האפשרויות הטיפוליות הטמונות בו כמו גם המורכבויות והקשיים שהוא מעורר.
השלילה בפסיכואנליזה: על התנועה של ה"יש מאין" (סדנת חורף) / אורנה שרצקי
נפגוש בסדנה את הדיאלקטיקה העדינה בין נוכחות להיעדרות בהתפתחות היכולת לייצוג ובהיווצרות מנגנון החשיבה בעקבות פרויד גרין, ויניקוט וביון. נכיר את השלילי המאופיין על ידי "ההיגיון של הצל" ואת הדואליות בעבודת השלילי ובהלוסינציה שלילית כנגזרת שלה: האחת, פונקציה מאיינת את האובייקט ואת העצמי בשירות דחף המוות והאחרת, הינה הכרחית להתפתחות האני ובעלת פוטנציאל ליצירתיות וצמיחה. נעזר בדוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית ובדוגמאות של ממשתתפי הסדנה.
פסיכופתולוגיה וקולנוע (סדנת קיץ) / ד"ר יניב ספינזי
הסמינר יעסוק בניתוח תיאורי מקרה מהמחלקה הסגורה תוך דיון בחומרים תיאורטיים ובסרטי קולנוע. בסדנה, נבחן ונדון בסוגים של תחלואה פסיכיאטרית קשה, ובחוויה הייחודית שעבודה עם מטופלים הסובלים מתחלואה זו מייצרת אצל המטפל. ע"י שיתוף פעיל בחוויה, ננסה יחד להבין לעומק את הקליניקה שמובילה אנשים לאשפוז במחלקה הסגורה. בסדנה אבחן את התפקיד של האשפוז הפסיכיאטרי בטיפול בחולי זה, מגבלותיו, הקשיים והאפשרויות הייחודיות אותן הוא מציע למטופל במצבים אלו. לסדנה מומלץ להתכונן ע"י קריאת החומרים וצפייה בסרטים הרלוונטים.
סרטים מומלצים לצפייה: להיות ג'ון מלקוביץ', אדפטיישן, פישר קינג- להעשרה: 12 קופים, מטריקס, סורק האפלה
התפתחות המחשבה על עצמי אמיתי בכתיבתו של בולאס (סדנת חורף) / אסנת הירש
מושג העצמי האמיתי הוא אחד המושגים החשובים ביותר שתרם ד"ו ויניקוט לשיח הפסיכואנליטי, ומהווה קרקע פוריה לאינספור התייחסויות ופיתוחים בידי תיאורטיקנים מגישות שונות.
בסדנא נעקוב אחר מחשבותיו של כריסטופר בולאס, פסיכואנליטיקאי מהזרם העצמאי, על המושג והאופן שבו הבין אותו. נתייחס למונחים חדשים שיצר בעקבותיו: אידיום, אובייקט מתמיר וכוחות היעוד. נעסוק במונחים אלו באמצעות קריאה בכתביו של בולאס ועבודה עם חומרים קליניים של משתתפי הסדנא.
חשיבתו של רונלד בריטון (סדנת חורף) / מרב ירקוני
בריטון וחשיבתו המיוחדת והיצירתית משפיעה מאד על החשיבה התיאורטית והקלינית הפסיכואנליטית בת זמננו. במרכז הסדנה נעיין בחשיבתו את מושגי המרחב הנפשי המשולש, הסצנה הראשונית, האמונה והאינטואיציה הטיפולית. קיומה של ׳סצנה ראשונית׳ התפתחותית, הכרחית, תיבחן לאור תרומותיהם של פרויד וקליין ופיתוחו של בריטון את המושג הסצנה הראשונית, או כפי שהוא מכנה אותו ׳החדר האחר'. נעמיק בהבנת המושג ה׳אשליה האדיפלית׳, המחבר בין אזורי ׳המרחב המשולש׳ ו׳החדר האחר׳. כחלק מהבנת התפתחות הארגון המורכב, המשולש – נבחן את הטיפולוגיות המעניינות של בריטון – תסמונת העור הדק מול תסמונת העור העבה – כמו גם הנטייה לאובייקטיביות יתר מול נטייה לסובייקטיביות יתר. נתייחס לרעיון שלו על האמונה והקושי לוותר עליה. לבסוף, נבחן את רעיון האינטואיציה הטיפולית ואת הצעתו של בריטון לשמור על 'ראש פתוח' בהקשר לפירושים שייתן למטופל.
הפרדוקס של ויניקוט (סדנת חורף) / ד"ר רוני כרמלי
כמי שבא אחרי קליין, ויניקוט נחשב בטעות לתיאורטיקן 'רך' של הפסיכואנליזה. הכתיבה שלו קוראת לרגרסיה, והוא מחבק את מטופליו בחיק הספה האנליטית שלו. אך בקריאה קרובה יותר, ויניקוט מציג תיאוריה מורכבת וקשה לעיכול, המתעקשת על פרדוקסים אינהרנטיים במקצוע שלנו ובהתפתחות האנושית בכלל. למעשה, ויניקוט מראה כי עצם מושג ה-לשחק (playing), היכולת להיות, ליצור ולתקשר עם הזולת, מחייב פרדוקסאליות. בבסיס התיאוריה הפרדוקסלית שלו עומד מושג המרחב הפוטנציאלי – מרחב שויניקוט מגדיר כמרחב היפותטי שלא יכול להתקיים.
בסדנה ננסה לצלול אל תוך המרחב הפוטנציאלי שוויניקוט מציע (מרחב שלמעשה אינו קיים, אלא באופן היפותטי). ננסה להבין מה נדרש מאתנו בקליניקה על מנת להחזיק את הפרדוקס ולא לפותרו.
שנדור פרנצי-תיאוריה וקליניקה (סדנת חורף) / שרון קורן- לזרוביץ
בסדנה נערוך הכרות עם שנדור פרנצי, (1873 – 1933) פסיכואנליטיקאי יהודי הונגרי, שהיה תלמידו, מטופלו ועמיתו הקרוב של פרויד. רעיונותיו החדשניים לתקופתו, במיוחד בשנות חייו האחרונות, הביאו לערעור יחסיו עם פרויד, ולדחייה מצד הממסד הפסיכואנליטי השמרני.
פרנצי מסמל את השינוי בפסיכואנליזה ממרכזיות הדחפים, ההגנות והפנטזיות בהתפתחות נפש האדם לדגש על השפעת הטראומה בשלב הרוך וברישומה התוך-נפשי. פרנצי הדגיש את התלות בסביבה הקרובה לביסוס התפתחות נפשית בריאה. תפיסתו השפיעה באופן עמוק ומהפכני על תפקיד האנליטיקאי בקשר הטיפולי, כפועל יוצא מתפיסתו בנושא הטראומה והשפעת המבוגר על הילד. חשיבתו התאורטית – קלינית על הטראומטיזם הנפשי ומקורותיו הטרימו תפיסות תאורטיות מודרניות שפותחו בהמשך ע"י וויניקוט, הזרם העצמאי, פסיכולוגיית העצמי, והגישות האינטרסובייקטיביות וההתייחסותיות.
בסדנה נקרא מאמרים נבחרים המבטאים את רעיונותיו הקליניים ואת המשמעות של הטיפול בילד הפגוע – שחזור יחסי הטראומטיזציה הראשונית בחיי הילד בתוך הקשר הטיפולי. נשלב את קריאת החומר בדוגמאות קליניות שיוצגו ע"י המשתתפים.
התהוות העמדה הטיפולית במפגש עם המתבגר (סדנת חורף) / ירון קרסנטי
במפגש הראשון נעסוק במרחב המתהווה בין המטפל למטופל. תחילה נרחיב את ההיכרות עם עולמו הפנימי של המתבגר ושל המטפל הבא במגע עם עברו ההתבגרותי. כאן נעזר במאמר של אנה פרויד שנותנת הסבר התפתחותי לחוסר-האיזון הזמני הפוקד את עולמו הפנימי של המתבגר.
החלק השני יעסוק בחוויית המפגש הטיפולי בין המטפל למתבגר. נעסוק במקומה של ההעברה ובניסיון להגדיר את עמדתו הטיפולית של המטפל בעבודתו עם המתבגר. לשם כך נעזר בד.ו. ויניקוט שעסוק בשימוש שהמתבגר עושה בו, ועם המפגש עמו. לסיום, נעסוק בחיבור בין חווית המפגש ועמדתו של המטפל. כאן, נעזר בתיעוד של פיטר בלוס של טיפול ארוך טווח בנער בשלבי ההתבגרות המוקדמת.
גורלו של הכאב הנפשי: מכאב נפשי בלתי נסבל אל האבל, העצב והתקווה (סדנת קיץ) / הדר קמפינסקי
הסמינר יעסוק בגורלו של הכאב הנפשי במהלך הטיפול. כאב זה, שתחילה אינו ניתן להכלה ונחווה ככאב פיזי או כסימפטום, עובר עיבוד ראשוני מקבל שיום וביטוי מילולי. אך הניסיון הפסיכואנליטי מלמד שזה לכשעצמו לא מספיק ושאנו זקוקים לשם התמודדות עם כאב נפשי לפונקציית אבל המערבת תהליכי עיבוד עמוקים יותר, תיקון ואינטגרציה. לאחר שזו מתבססת מתעורר עצב. עצב המתלווה לקבלת המציאות, על חסרונותיה ואובדניה, ומאפשר התעוררות מחודשת של תקווה נפשית. חומרי הקריאה יתבססו על מלאני קליין וממשיכיה: ביון, ג'וזף, שטיינר ודורבן.