שנה א' מפת דרכים גבעת חיים

התפתחות המחשבה על עצמי אמיתי בכתיבתו של בולאס (סדנת חורף) / אסנת הירש

מושג העצמי האמיתי הוא אחד המושגים החשובים ביותר שתרם ד"ו ויניקוט לשיח הפסיכואנליטי, ומהווה קרקע פוריה לאינספור התייחסויות ופיתוחים בידי תיאורטיקנים מגישות שונות. 

בסדנא נעקוב אחר מחשבותיו של כריסטופר בולאס, פסיכואנליטיקאי מהזרם העצמאי, על המושג והאופן שבו הבין אותו. נתייחס למונחים חדשים שיצר בעקבותיו: אידיום, אובייקט מתמיר וכוחות היעוד. נעסוק במונחים אלו באמצעות קריאה בכתביו של בולאס ועבודה עם חומרים קליניים של משתתפי הסדנא.


לשחק או לא לשחק בטיפול, זאת השאלה (סדנת חורף) / נחמה קדם אסולין

"פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (ויניקוט, "משחק ומציאות"). נפתח בהבהרת מושג המשחק בשניים ומושגים הקשורים ליכולת לשחק: אובייקטים של מעבר, מרחב מעברי, אשליה, אומניפוטנציה, מרחב פוטנציאלי. היכולת לשחק כחלק מהותי בהתפתחות היחיד והתרבות ובפסיכותרפיה. בהקשר הטיפול, נדבר על החרדה ממשחק לצד חדוות המשחק. בהמשך נבחין בתוך טיפולים בין מצבי משחק לבין מצבים בהם לא מתאפשר משחק. נכיר בנקודות שונות ברצף אי-משחק, בין הקצה של חוסר יכולת סימבוליזציה וייצוג כגון בספקטרום האוטיסטי לבין הקצה של מצבי אי משחק בטיפול אצל מטופלים עם יכולת ייצוג ומשחק תקינים. נתייחס לדוגמאות שונות של חוסר משחקיות בטיפול: ילדים הנמנעים ממשחק דמיוני, מבוגרים הנצמדים לפרטים קונקרטיים, פרסברטיביים, חשיבה דו-מימדית, תחושת תקיעות בטיפול, חוויות שעמום, מוות נפשי אצל המטופל ו/או המטפל. נתעכב במיוחד על מצבי אי משחק כמבטאים טראומות מוקדמות בטיפול. דרך דוגמאות של פגישות טיפוליות עם ילדים ומבוגרים, מהספרות המקצועית, משלי ומשל משתתפי הסדנא, נתחקה על הגורמים לקושי לשחק, ועל התהליך הטרנספורמטיבי בטיפול מאי-משחק למשחק. מתוך החשיבה האינטר-סובייקטיבית של ויניקוט נמציא/נמצא דרכים יצירתיות שונות בהן מטפלים יכולים לקדם טרנספורמציה זו, ונובע מכך, הזדמנויות חדשות לחוויות עצמי אמיתי.


לחשוב מחוץ לקופסא (סדנת חורף) לכל השנתונים / ד"ר סלין מרודס

מבט פסיכודינמי עכשווי על גיל ה"חביון": השלכות לחדר הטיפול.
בסדנה נבחן מחדש את התפיסה הפסיכואנליטית הקלאסית של גיל ה"חביון" והטיפול הפסיכודינמי
בגילאים אלה (6-12).
הספרות הפסיכואנליטית הקלאסית רואה בגיל החביון שלב התפתחותי סטאטי ואף "משעמם"
מבחינה נפשית. לעומת זאת, מאמרים עכשוויים מציירים תמונה נפשית פלואידית ודינמית, מאופיינת
בצורך של הילד/ה, בוודאות ובחוקיות, במידורים ובהרחקה רגשית, לצד סקרנות ואנרגיה בלתי
נדלות, יכולות אדירות לקלוט מידע וללמוד כישורים חדשים ודגש על קשרים חברתיים עם בני גילם.
במפגש הראשון של הסדנא נבחן יחד תמונה התפתחותית עכשווית זו ואציע המשגות חדשות של
הילדות האמצעית (middle childhood) אשר יכולות לסייע לנו בעבודה איתם בחדר הטיפול.

במפגש השני, נדון בשאלות העולות מתמונה התפתחותית עכשווית זו ובצורך עז בשדה להתאמת
הטיפול הפסיכודינמי לצרכים הנפשיים של ילדים אלה. מתוך ההבנה ששפת המשחק הטבעי לילדים
בגיל זה הוא כבר לא עולם ה"משחק כאילו "בבובות ובדמויות קטנות, אלה עולם משחקי הקופסא,
משחקי קלפים ומשחקי כדור, אתאר הסתכלות רחבה וגמישה יותר על השימוש בחדר הטיפול
במשחקים מובנים מסורתיים של הילדות כגון מונופול, משחקי קלפים, כדורגל. נבדוק בעזרת
דוגמאות קליניות איך שפת משחקי הקופסא חיונית וטבעית לילדים בגיל בית ספר, גם אלה הנמצאים
במצבים נפשיים קשים, ומאפשרת עבודה אינטרה-פסיכית ואינטר-פסיכית דרך משחק תואם גיל ושלב התפתחותי.


שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים

השלילה בפסיכואנליזה: על התנועה של ה"יש מאין" (סדנת חורף) / אורנה שרצקי

נפגוש בסדנה את הדיאלקטיקה העדינה בין נוכחות להיעדרות בהתפתחות היכולת לייצוג ובהיווצרות מנגנון החשיבה בעקבות פרויד גרין, ויניקוט וביון. נכיר את השלילי המאופיין על ידי "ההיגיון של הצל" ואת הדואליות בעבודת השלילי ובהלוסינציה שלילית כנגזרת שלה: האחת, פונקציה מאיינת את האובייקט ואת העצמי בשירות דחף המוות והאחרת, הינה הכרחית להתפתחות האני ובעלת פוטנציאל ליצירתיות וצמיחה. נעזר בדוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית ובדוגמאות של ממשתתפי הסדנה.


לחשוב מחוץ לקופסא (סדנת חורף) לכל השנתונים / ד"ר סלין מרודס

מבט פסיכודינמי עכשווי על גיל ה"חביון": השלכות לחדר הטיפול.
בסדנה נבחן מחדש את התפיסה הפסיכואנליטית הקלאסית של גיל ה"חביון" והטיפול הפסיכודינמי
בגילאים אלה (6-12).
הספרות הפסיכואנליטית הקלאסית רואה בגיל החביון שלב התפתחותי סטאטי ואף "משעמם"
מבחינה נפשית. לעומת זאת, מאמרים עכשוויים מציירים תמונה נפשית פלואידית ודינמית, מאופיינת
בצורך של הילד/ה, בוודאות ובחוקיות, במידורים ובהרחקה רגשית, לצד סקרנות ואנרגיה בלתי
נדלות, יכולות אדירות לקלוט מידע וללמוד כישורים חדשים ודגש על קשרים חברתיים עם בני גילם.
במפגש הראשון של הסדנא נבחן יחד תמונה התפתחותית עכשווית זו ואציע המשגות חדשות של
הילדות האמצעית (middle childhood) אשר יכולות לסייע לנו בעבודה איתם בחדר הטיפול.

במפגש השני, נדון בשאלות העולות מתמונה התפתחותית עכשווית זו ובצורך עז בשדה להתאמת
הטיפול הפסיכודינמי לצרכים הנפשיים של ילדים אלה. מתוך ההבנה ששפת המשחק הטבעי לילדים
בגיל זה הוא כבר לא עולם ה"משחק כאילו "בבובות ובדמויות קטנות, אלה עולם משחקי הקופסא,
משחקי קלפים ומשחקי כדור, אתאר הסתכלות רחבה וגמישה יותר על השימוש בחדר הטיפול
במשחקים מובנים מסורתיים של הילדות כגון מונופול, משחקי קלפים, כדורגל. נבדוק בעזרת
דוגמאות קליניות איך שפת משחקי הקופסא חיונית וטבעית לילדים בגיל בית ספר, גם אלה הנמצאים
במצבים נפשיים קשים, ומאפשרת עבודה אינטרה-פסיכית ואינטר-פסיכית דרך משחק תואם גיל ושלב התפתחותי.


העברה בינדורית במרחב הטיפול ובשירה (סדנת חורף) / גלית זינגמן

כולנו חלק ממארג בינדורי, ממוקמים בשושלת המשפחתית הפרטית שלנו, בה דפוסים משפחתיים של אירועים, הזדהויות  וקונפליקטים, מועברים מדור לדור באופנים שונים. כשהתרחש אירוע טראומטי   (בין שהוא בקנה מידה עצום כמו השואה, או אירוע טראומטי פרטי מאד)  מייצרת הנפש נרטיב קטוע ומתעתע, בשל מנגנוני ניתוק ופיצול,  נרטיב המבקש להיות מסופר באופנים שונים. דרך אקטים, דרך הגוף, או שהוא עובר הלאה מוחדר לסובייקט אחר ופועל בתוכו כפצצה מתקתקת או כמטרונום המכוון את פעילותו. מה שלא נחווה, לא סופר ולא עבר אינטגרציה לתוך העצמי, משוחזר אח"כ באופנים עוצמתיים ולא מודעים. הטראומה הנפשית המסיבית מעצבת  ייצוגי מציאות פנימית והופכת לעיקרון מארגן לא מודע שמועבר על ידי ההורים ומופנם אצל הילדים. כך, מה שההורים אינם רוצים/יכולים לזכור, מנציח עצמו באופן טורדני אצל הדורות הבאים.              

דרך ספרות רלוונטית העוסקת בטראומה ובהעברה בינדורית, בהתייחס לטראומת השואה, אך גם לטראומות אחרות, ננסה להתחקות אחר  הדינמיקות הנפשיות העומדות בבסיס ההעברה הבין דורית. במקביל  אשלב שירים של משוררים בני הדור השני והשלישי (אגי משעול, יעל גלוברמן, אורין רוזנר ועוד) שימחישו את החומר התאורטי. שירה מנסה לתפוס את מה שלא ניתן לייצוג, היא אומנות המילים המושתקות ובאזורי נפש אלה נעסוק.   נדון יחד באפשרות המרחב הטיפולי לאפשר לזכור במקום לחזור. לתת שוב שם וצורה לאירוע הטראומטי, לקדם חשיבה סימבולית ולעשות אינטגרציה לתוך רצף העצמי והזהות. 


שנה ג' מפת דרכים גבעת חיים

לחשוב מחוץ לקופסא (סדנת חורף) לכל השנתונים / ד"ר סלין מרודס

מבט פסיכודינמי עכשווי על גיל ה"חביון": השלכות לחדר הטיפול.
בסדנה נבחן מחדש את התפיסה הפסיכואנליטית הקלאסית של גיל ה"חביון" והטיפול הפסיכודינמי
בגילאים אלה (6-12).
הספרות הפסיכואנליטית הקלאסית רואה בגיל החביון שלב התפתחותי סטאטי ואף "משעמם"
מבחינה נפשית. לעומת זאת, מאמרים עכשוויים מציירים תמונה נפשית פלואידית ודינמית, מאופיינת
בצורך של הילד/ה, בוודאות ובחוקיות, במידורים ובהרחקה רגשית, לצד סקרנות ואנרגיה בלתי
נדלות, יכולות אדירות לקלוט מידע וללמוד כישורים חדשים ודגש על קשרים חברתיים עם בני גילם.
במפגש הראשון של הסדנא נבחן יחד תמונה התפתחותית עכשווית זו ואציע המשגות חדשות של
הילדות האמצעית (middle childhood) אשר יכולות לסייע לנו בעבודה איתם בחדר הטיפול.

במפגש השני, נדון בשאלות העולות מתמונה התפתחותית עכשווית זו ובצורך עז בשדה להתאמת
הטיפול הפסיכודינמי לצרכים הנפשיים של ילדים אלה. מתוך ההבנה ששפת המשחק הטבעי לילדים
בגיל זה הוא כבר לא עולם ה"משחק כאילו "בבובות ובדמויות קטנות, אלה עולם משחקי הקופסא,
משחקי קלפים ומשחקי כדור, אתאר הסתכלות רחבה וגמישה יותר על השימוש בחדר הטיפול
במשחקים מובנים מסורתיים של הילדות כגון מונופול, משחקי קלפים, כדורגל. נבדוק בעזרת
דוגמאות קליניות איך שפת משחקי הקופסא חיונית וטבעית לילדים בגיל בית ספר, גם אלה הנמצאים
במצבים נפשיים קשים, ומאפשרת עבודה אינטרה-פסיכית ואינטר-פסיכית דרך משחק תואם גיל ושלב התפתחותי.


יחסי גוף-נפש בחשיבה ובקליניקה הפסיכואנליטית (סדנת חורף) / אורלי פישר

בסדנה נבחן, דרך חומרים תיאורטיים וקליניים, את מקום הגוף וסוגיית הגוף-נפש בטיפול הפסיכואנליטי. כבר פרויד טען שהאגו הוא קודם כל אגו גופני וביחד עם ברוייר, בחקירתם את תופעת ההיסטריה, הם סללו את הדרך להבנה, שגורמים נפשיים עשויים להיות מקור של כאב, גם פיזי. נלמד גם על מצבים נפשיים, שלא עברו מנטליזציה ולא זכו לייצוג במיינד,  ונחקור איך בכ"ז חוויות שכאלה, שאינן ניתנות לחשיבה ואין לגביהן זיכרון מודע או מודחק (עקב טראומה קשה או מיכל הורי פגוע) מקבלות ביטוי ומסופרות דרך חוויות עוצמתיות, לעיתים רבות, באופן תחושתי או סומטי. (ניעזר בחשיבה של ביון, ויניקוט, סוזן מיילו, מקדוגל ועוד). נעסוק בהבדל בין היסטריה לפסיכוסומטיה.  בעזרת דוגמאות המשתתפים וחומרים קליניים כתובים נחבר בין תיאוריה לקליניקה  דרך מופעים של הגוף בקליניקה- כגון:הפרעות אכילה, התמכרויות,פציעה עצמית וכד', וככל שהזמן ייאפשר, נקשיב גם לגוף המטפל  בהקשר של זיהוי העברה והעברה נגדית סומטית.


מהתמכרות להתמסרות (סדנת חורף) / הוד קציר

המסע מהתמכרות להתמסרות פעמים רבות כלל לא מתחיל, לרוב לעולם לא מסתיים ובדרך כלל נמשך תקופה ממושכת, אולי על פני חיים שלמים. במפגשים שנקיים נפתח צוהר למסע הזה, נכיר את התשתית הדינמית-
פסיכואנליטית של ההתמכרויות (כולל נגיעה בפרוורסיות, פגיעה עצמית, והפרעות אכילה).
בעזרת חומר תיאורטי וקליני שלכם ושלי נביט במקורות ההתמכרות – טראומות מוקדמות, מצבי ריק, כפיית החזרה, ועוד – ונחשוב יחד את הטיפול והגמילה.