שנה א' מפת דרכים גבעת חיים
לשחק או לא לשחק בטיפול, זאת השאלה (סדנת קיץ) / נחמה קדם אסולין
"פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (ויניקוט, "משחק ומציאות"). נפתח בהבהרת מושג המשחק בשניים ומושגים הקשורים ליכולת לשחק: אובייקטים של מעבר, מרחב מעברי, אשליה, אומניפוטנציה, מרחב פוטנציאלי. היכולת לשחק כחלק מהותי בהתפתחות היחיד והתרבות ובפסיכותרפיה. בהקשר הטיפול, נדבר על החרדה ממשחק לצד חדוות המשחק. בהמשך נבחין בתוך טיפולים בין מצבי משחק לבין מצבים בהם לא מתאפשר משחק. נכיר בנקודות שונות ברצף אי-משחק, בין הקצה של חוסר יכולת סימבוליזציה וייצוג כגון בספקטרום האוטיסטי לבין הקצה של מצבי אי משחק בטיפול אצל מטופלים עם יכולת ייצוג ומשחק תקינים. נתייחס לדוגמאות שונות של חוסר משחקיות בטיפול: ילדים הנמנעים ממשחק דמיוני, מבוגרים הנצמדים לפרטים קונקרטיים, פרסברטיביים, חשיבה דו-מימדית, תחושת תקיעות בטיפול, חוויות שעמום, מוות נפשי אצל המטופל ו/או המטפל. נתעכב במיוחד על מצבי אי משחק כמבטאים טראומות מוקדמות בטיפול. דרך דוגמאות של פגישות טיפוליות עם ילדים ומבוגרים, מהספרות המקצועית, משלי ומשל משתתפי הסדנא, נתחקה על הגורמים לקושי לשחק, ועל התהליך הטרנספורמטיבי בטיפול מאי-משחק למשחק. מתוך החשיבה האינטר-סובייקטיבית של ויניקוט נמציא/נמצא דרכים יצירתיות שונות בהן מטפלים יכולים לקדם טרנספורמציה זו, ונובע מכך, הזדמנויות חדשות לחוויות עצמי אמיתי.
"התשמע קולי" (סדנת קיץ) / אילנה אילתי-שליט
בסדנא נעסוק בחיבור שבין פסיכואנאליזה לשירה. נעסוק בלימוד משנתו של וויניקוט באמצעות עיון בכתביו השונים וכן באמצעות קריאה בשירה וכך נרחיב את ההבנה שלנו לגבי החומר הנלמד.
נתמקד בלימוד התהליכים ההתפתחותיים המתרחשים בין האם לתינוקה בינקות הקשורים בתהליך ה mirroring וההינבטות וביכולתו המתפתחת של התינוק לבכות, דרך השאלות הבאות:
כיצד התינוק משתקף מבעד להורה המטפל בו? כיצד השתקפות זו באה לידי ביטוי בבגרותו ובטיפול?
מדוע התינוק בוכה? מדוע המטופל בוכה? מהן משמעויות בכיו ומהן הדרכים בהן ניתן להגיב אליהן?
נתייחס לשאלות דרך דוגמאות של המשתתפים מהקליניקה לצד עיון משותף הן במאמרים שכתב וויניקוט (תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד, מדוע תינוקות בוכים) וכן באמצעות קריאה בשירים של ויסלבה שימבורסקה, דן פגיס, טוביה ריבנר, לואיז גליק, יהודה עמיחי.
לחלום עם ביון (סדנת קיץ) / ד"ר רוני כרמלי
החשיבה של ביון היא מקורית ופורצת דרך, על אף שהיא שואבת הרבה מפרויד ומקליין. התיאוריה שלו נחשבת מורכבת ואולי גם מרתיעה, בשל השימוש במונחים כמו-מתמטיים ובשאילה שהוא עושה מדיסציפלינות רבות אחרות כמו הפילוסופיה, מדעי הדתות ועוד. ננסה להבין את המהפכה שעשה ביון במושג החלימה הפרוידיאני באמצעות השימוש במונח "רוורי". בהמשך הסדנה נתעמק גם בציווי של ביון על המטפל להיות נוכח "ללא זיכרון וללא תשוקה" וננסה להבין לעומק את היתרון של העמדה הזאת ואת הקשר שלה לאפשרות לחלימה ולחשיבה בעמדה הטיפולית. ניעזר בדוגמאות של המשתתפים מהקליניקה.
שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים
מעברים התפתחותיים כסזורה (סדנת קיץ) / עדנה רוטלמן
מעברים התפתחותיים לאורך החיים מפגישים עם המשכיות והעדר המשכיות, עם המוכר והלא מוכר. בעבודתנו הקלינית ניתן לזהות שהרבה משברים או שברים של הנפש מתרחשים לקראת או סביב מעברים התפתחותיים. לעיתים ניתן להבין סימפטומים של אנשים המבקשים טיפול כתגובה לקושי להתמודד עם מעבר התפתחותי. התגובה המשברית יכולה להיות ביטוי לקושי ולמורכבות לחוות רגשית את הדו קיום של המשכיות ושל העדר המשכיות. כמובן מעברים התפתחותיים מהווים גם הזדמנות לתהליכי אינטגראציה והתרחבות הנפש.
נתבונן על המעברים ההתפתחותיים, בעזרת ההמשגות של ויניקוט (1945) על ההתפתחות הרגשית הפרימיטיבית ו-כסזורה לפי הבנותיו של ביון (1977) כהתארגנות של הנפש מול הסזורה .
נתייחס ל"נוכחות" של החוויה הזו במעברים מוקדמים והשפעתה על חוויתנו במשימה ההתפתחותית החדשה. כמו כן, למשמעות של התמקמות ה"סביבה" במצבי מעבר מוקדמים יותר ובהווה .
בסמינר, נחשוב ביחד על צירים תיאורטיים נוספים שעוזרים לנו לחשוב את התהליכים הרגשיים במעברים. נעשה זאת דרך דוגמאות מהספרות ושל משתתפי הקבוצה.
קריאה בספרו של כריסטופר בולאס "לתפוס אותם לפני שהם נופלים" (סדנת קיץ)
“תיאוריות בנושא חיי הנפש וההתנהגות האנושית יבואו וילכו, כפי שקרה מאז ראשית הפסיכואנליזה… מה שלא ישתנה הוא ההשפעה המעוררת העמוקה של הסיטואציה הפסיכואנליטית ושיטתה” (בולאס; “המסתורין של הדברים” 1999 : עמ’ 181). במהלך המפגשים נתחקה אחרי הרעיון שבולאס שוטח בספר בדבר “אנליזה מורחבת”, תוך התייחסות למושגים כמו “עצמיים שבורים” ו”רגע ההתמוטטות”. נעסוק בשאלת הסטינג הטיפולי האינטנסיבי, המאותגר מאוד בעמדה שבולאס מציג. נבחן עד כמה המשגת ההתמוטטות של בולאס דומה למושג “הרגרסיה לתלות” של ויניקוט. את הלימוד ילוו מספר מקריים טיפוליים המוצגים בספר.
שנה ג' מפת דרכים גבעת חיים
התיאוריה של הטכניקה בחשיבתו של ויניקוט (סדנת קיץ) / ד"ר מאיר שטיינבוק
מתוך יסודות החשיבה הפרוידיאנית והקלייניאנית, מנסיונו הקליני כפסיכואנליטיקאי וכרופא ילדים מצמיח מסעו של ויניקוט יצירה פסיכואנליטית מקורית. נתמקד במופעים של שיבושים בהתפתחות הרגשית בשלבים פרה-פרימיטיביים בקליניקה ונחבור למסע הטיפולי המייחד את הקליניקה הויניקוטיאנית בו נכפים המטפל והמטופל על ידי הכוחות העוצמתיים של הלא-מודע הלא-מודחק לשהות במרחבי ה'רגרסיה לתלות' ולחוות ביחד את הכשל המקורי 'שארע ולא נחווה'.