שנה א' מפת דרכים גבעת חיים

"אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת" (סדנת חורף) / ריקי גוטליב

"אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת
באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק
באותן ידיים לזרוק אבנים ובאותן ידיים לאסוף אותן
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה" / יהודה עמיחי.
פרויד היה אולי הראשון לבסס את מבנה הנפש כאמביוולנטי. הבסיס הדו ערכי של הנפש בולט לאורך כתיבתו של פרויד. שני היבטים נפשיים השוללים האחד את השני ומתקיימים יחד באפארטוס הנפשי. חיים ומוות, תשוקה וסלידה, אהבה ושנאה. הסדנה תעסוק בשני הרגשות העזים הללו ונפתולותיהם בקליניקה בפרט ובחיים בכלל. נקרא קטעים ממאמרים של פרויד, קליין, ויניקוט וביון. תוך שימוש בוינייטות קליניות של משתתפי הסדנה, נדון בפניה הרבים של האהבה והשנאה וביכולת שלנו כמטפלים להכיל את מופעיהן בקליניקה. נקרא גם ביצירות ספרותיות של עגנון, עוז, צוויג ועוד על גיבורים ואנטי גיבורים המתערבלים באהבה ובשנאה וחוזר חלילה.


'אימא, גם לך יש פיפי מאכער׳? בין הצימאון לדעת לסקרנות המינית (סדנת חורף) / יעל שנהב שרוני

המיניות הילדית: מן הקליניקה של פרויד אל התאוריה וחזרה אל הקליניקה של ימינו. הסדנה תעסוק במקומה ההתפתחותי של התאוריה על המיניות הילדית בנפשם של הילדים ובעולמו הפנימי של המבוגר. הסדנה תצא מן המקרים הקליניים של פרויד כנקודת מוצא להתבוננות על התפתחותו הנפשית של האדם, ותכלול שילוב בין דוגמאות קליניות לתאוריה. במהלך הסדנה המשתתפים יוזמנו להשתתף בשיח ולהביא דוגמאות מהקליניקה של מבוגרים וילדים.


התפתחות המחשבה על עצמי אמיתי בכתיבתו של בולאס (סדנת חורף) / אסנת הירש

מושג העצמי האמיתי הוא אחד המושגים החשובים ביותר שתרם ד"ו ויניקוט לשיח הפסיכואנליטי, ומהווה קרקע פוריה לאינספור התייחסויות ופיתוחים בידי תיאורטיקנים מגישות שונות. 

בסדנא נעקוב אחר מחשבותיו של כריסטופר בולאס, פסיכואנליטיקאי מהזרם העצמאי, על המושג והאופן שבו הבין אותו. נתייחס למונחים חדשים שיצר בעקבותיו: אידיום, אובייקט מתמיר וכוחות היעוד. נעסוק במונחים אלו באמצעות קריאה בכתביו של בולאס ועבודה עם חומרים קליניים של משתתפי הסדנא.


חשיבתו של רונלד בריטון (סדנת קיץ) / מירב ירקוני

בריטון וחשיבתו המיוחדת והיצירתית משפיעה מאד על החשיבה התיאורטית והקלינית הפסיכואנליטית בת זמננו. במרכז הסדנה נעיין בחשיבתו את מושגי המרחב הנפשי המשולש, הסצנה הראשונית, האמונה והאינטואיציה הטיפולית. קיומה של ׳סצנה ראשונית׳ התפתחותית, הכרחית, תיבחן לאור תרומותיהם של פרויד וקליין ופיתוחו של בריטון את המושג הסצנה הראשונית, או כפי שהוא מכנה אותו ׳החדר האחר'. נעמיק בהבנת המושג ה׳אשליה האדיפלית׳, המחבר בין אזורי ׳המרחב המשולש׳ ו׳החדר האחר׳. כחלק מהבנת התפתחות הארגון המורכב, המשולש – נבחן את הטיפולוגיות המעניינות של בריטון – תסמונת העור הדק מול תסמונת העור העבה – כמו גם הנטייה לאובייקטיביות יתר מול נטייה לסובייקטיביות יתר. נתייחס לרעיון שלו על האמונה והקושי לוותר עליה. לבסוף, נבחן את רעיון האינטואיציה הטיפולית ואת הצעתו של בריטון לשמור על 'ראש פתוח' בהקשר לפירושים שייתן למטופל.


המערך הטיפולי האנליטי – הסטינג (סדנת קיץ) / ענת ברעם שרף

אחד מתפקידיו הקשים ביותר של המטפל בגישה פסיכואנליטית היא לשמור בתבונה ובתשומת לב על כללי המערך הטיפולי שהוא הסטינג הטיפולי (Setting). לשם כך נדרשת הבנה עמוקה של הרציונל העומד בבסיס מושג זה. את הסטינג נגדיר כמושג המאגד בתוכו את מאפייני המסגרת ומערכת החוקים אשר נועדו להבטיח באופן אפריורי את תנאי הסביבה הנחוצים להשתלשלותו המיטבית של התהליך הטיפולי. בסדנה נעמיק ונבין את תפקידם של "הכללים המגבילים" ו"הכללים המאפשרים" של הסטינג, נתוודע למושגים קלאסיים כגון –"הצמד הפרוידיאני" (בולאס), הכולל את "חוק היסוד של הפסיכואנליזה" ו"עמדת הקשב המרחף של המטפל", ולשלושת כללי המפתח של העמדה הטיפולית: אנונימיות, הינזרות וניטראליות. נקרא בכתביו הטכניים של פרויד, ונעקוב אחר התפתחויות שחלו בתפיסת הסטינג הטיפולי בימינו. כמו כן, נעסוק בדילמות הקשורות לנושא דרך בחינה של חומרים קליניים מעבודתנו הטיפולית.המערך הטיפולי האנליטי – הסטינג


הקונפליקט האדיפלי לתפיסתם של קליין וממשיכיה (סדנת קיץ) / שרי ציבולסקי

העבודה של קליין על החוויות הינקותיות המוקדמות הביאה עמה שינויים מקיפים בתפיסת התסביך האדיפלי, שתפס מקום מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית מראשיתה. נבחן את ההשפעות שהיו לעבודתה על הבנת התסביך האדיפלי, תוך התייחסות לתוספות שהיא סיפקה להבנת מושג מרכזי זה, החל מהתבוננות במצבים האדיפליים בגילאים המוקדמים כמו גם לביטוי שלהם בעמדה הדיכאונית. נתייחס להיבטים השונים הקשורים בתסביך האדיפלי על פי קליין: המשאלות האדיפליות המוקדמות, הסופר אגו, מקורות החרדה ורגשות האשמה. השיעורים ילוו בדוגמאות קליניות של המשתתפים ושל המנחה, וכן דוגמאות מהשירה והפרוזה.


עבודה עם הורים (סדנת חורף) / נעה פריזר אייל

הסדנה תעסוק בעבודה טיפולית דינאמית עם הורים לילדים בגילאים שונים (מינקות עד התבגרות); במקביל לטיפול פרטני בילד, עם הילד והוריו, או כשהילד עצמו איננו בטיפול. נעסוק בתהליך יצירת הברית הטיפולית עם הורים ובמורכבות העבודה עם כל אחד מההורים ועם הזוג. נתמקד ביחסים הפנטזמטיים שבין ההורה והילד והשפעותיהם עליו, בעוצמות ובאיכויות השונות של ההשלכות ההוריות. 


שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים

חלומות והעבודה איתם בפסיכואנליזה (סדנת חורף) / ד"ר קובי סגל

הסדנה תביא דרכים בולטות בפסיכואנליזה לניתוח חלומות. החלום הוא כלי מרכזי לעבודה עם הלא מודע ועם העולם הסובייקטיבי של המטופל. רוב המטופלים מביאים חלומות לתוך הפגישה הטיפולית, וישנן דרכים מגוונות לעבוד איתם ולנתחם. ניתן לראות שיטות אלו כמשלימות זו את זו.
בקורס נתבסס על קריאת מאמרים או פרקים מספרים, וננתח חלומות שיביאו חברי הקבוצה, משל עצמם ושל מטופליהם.  נעקוב אחר גישות בעבודה עם חלומות מפרויד ועד ימינו:
החלום לפי פרויד והגישה הקלאסית – עבודה עם אסוציאציות , "זכר היום"; פירוש החלום.
החלום לפי יונג – עבודה עם אסוציאציות "קרובות לחלום" ולסמלים שלו;
החלום לפי ממשיכי קליין  (חנה סגל ואחרים) – חלום אלבורטיבי לעומת חלום ריקון, חלומות "נבואיים" ו- acting out הקשור לחלום;
חלימה לפי ביון וממשיכיו (גרוטשטיין, אוגדן ואחרים) – הפיכת החוויה המודעת לזמינה ללא מודע, לשם חלימה;


המסגרת הטיפולית בתפיסתו של ד.ו. ויניקוט (סדנת חורף) / יעל קירש גולדשטאוב

"יש להבין שעקרונות היסוד של האנליזה מקובלים עלי, וכי מה שאני מנסה לעשות הוא ללכת בעקבות העקרונות שהתווה פרויד, שהם בעיני התשתית לכל עבודתנו." כך כותב ויניקוט במאמרו 'חשיבות מסגרת הטיפול בהיענות לרגרסיה בפסיכואנליזה', והוא ממשיך וכותב: "אולם במקרים מסויימים מתברר לבסוף- או אפילו מלכתחילה- שהמסגרת הטיפולית והשמירה על מסגרת זו חשובות לא פחות מאופן ההתמודדות עם החומר". תפיסתו הטיפולית המהפכנית והרדיקלית של ויניקוט הכתיבה גם תפיסות חדשות לגבי העמדה הטיפולית והעבודה עם המסגרת הטיפולית. לצד זאת, בכתיבתו הוא מקיים דיאלוג משמעותי עם התפיסה הקלאסית, מגלה נאמנות כלפיה, מחדש ומתווכח איתה בו זמנית. האם הצהרות הנאמנות שלו לפרויד הן מס שפתיים או שמדובר בניסיון כן לייצר רצף בחשיבה הפסיכואנליטית ולהבחין בין מצבי עצמי שונים הדורשים התמקמות טיפולית שונה? בסדנה נתבונן על החיבור בין ההתוויה הקלאסית של המסגרת הטיפולית (סטינג) לבין מושגי יסוד בחשיבתו של ויניקוט כמו: החזקה, מושקעות אימהית ראשונית, שנאה בהעברה הנגדית, מרחב מעברי ושימוש באובייקט. נחשוב ונבהיר כיצד התוויות אלה משרתות אלמנטים מרכזיים בתפיסה טיפולית זו ולבסוף נלמד על השינויים בתפיסת המסגרת במצבים של רגרסיה בטיפול.


עבודה עם הורים (סדנת חורף) / נעה פריזר אייל

הסדנה תעסוק בעבודה טיפולית דינאמית עם הורים לילדים בגילאים שונים (מינקות עד התבגרות); במקביל לטיפול פרטני בילד, עם הילד והוריו, או כשהילד עצמו איננו בטיפול. נעסוק בתהליך יצירת הברית הטיפולית עם הורים ובמורכבות העבודה עם כל אחד מההורים ועם הזוג. נתמקד ביחסים הפנטזמטיים שבין ההורה והילד והשפעותיהם עליו, בעוצמות ובאיכויות השונות של ההשלכות ההוריות. 


לשחק או לא לשחק בטיפול, זאת השאלה (סדנת קיץ) / נחמה קדם אסולין

"פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (ויניקוט, "משחק ומציאות"). נפתח בהבהרת מושג המשחק בשניים ומושגים הקשורים ליכולת לשחק: אובייקטים של מעבר, מרחב מעברי, אשליה, אומניפוטנציה, מרחב פוטנציאלי. היכולת לשחק כחלק מהותי בהתפתחות היחיד והתרבות ובפסיכותרפיה. בהקשר הטיפול, נדבר על החרדה ממשחק לצד חדוות המשחק. בהמשך נבחין בתוך טיפולים בין מצבי משחק לבין מצבים בהם לא מתאפשר משחק. נכיר בנקודות שונות ברצף אי-משחק, בין הקצה של חוסר יכולת סימבוליזציה וייצוג כגון בספקטרום האוטיסטי לבין הקצה של מצבי אי משחק בטיפול אצל מטופלים עם יכולת ייצוג ומשחק תקינים. נתייחס לדוגמאות שונות של חוסר משחקיות בטיפול: ילדים הנמנעים ממשחק דמיוני, מבוגרים הנצמדים לפרטים קונקרטיים, פרסברטיביים, חשיבה דו-מימדית, תחושת תקיעות בטיפול, חוויות שעמום, מוות נפשי אצל המטופל ו/או המטפל. נתעכב במיוחד על מצבי אי משחק כמבטאים טראומות מוקדמות בטיפול. דרך דוגמאות של פגישות טיפוליות עם ילדים ומבוגרים, מהספרות המקצועית, משלי ומשל משתתפי הסדנא, נתחקה על הגורמים לקושי לשחק, ועל התהליך הטרנספורמטיבי בטיפול מאי-משחק למשחק. מתוך החשיבה האינטר-סובייקטיבית של ויניקוט נמציא/נמצא דרכים יצירתיות שונות בהן מטפלים יכולים לקדם טרנספורמציה זו, ונובע מכך, הזדמנויות חדשות לחוויות עצמי אמיתי.


העברה נגדית כמצפן (סדנת קיץ) / תמי דרור שיבר

בעוד אנו רגילים לדון באובייקטים המופנמים של המטופל, בהגנותיו, בדרמה האדיפלית שלו ועוד, חשוב לזכור שכל אלה מתקיימים גם בעולמו הפנימי של המטפל.  בסדנה נתבונן  באופן בו הם באים לידי ביטוי בחדר הטיפולים וננסה להאזין לתדרים נוספים, כגון: מהו הדיאלוג הלא-מודע בין המטופל והמטפל? באיזה רגעים נכנסים לזירה גם האובייקטים הרעים של המטפל וצובעים אף-הם את מה שקורה בחדר? האם רק המטופל מפצל ומשליך חלקים שלו אל תוך המטפל, או שגם המטפל משליך חלקים שלו אל תוך המטופל?
בסדנה נלמד כיצד להקשיב להעברה-הנגדית ולהשתמש בה כבמצפן, העשוי לסייע לנו למצוא את הדרך ברגעים לא-פשוטים בטיפול. נתבונן באופן שבו  ההעברה וההעברה-הנגדית נשזרות זו בזו כבמארג שתי וערב וננסה לחשוב , דרך פריזמה זו, מה משתחזר ומה מתהווה בין המטפל והמטופל בחדר.


סדנה על פירוש / שחר פלג- להב

האדם הוא חיה פרשנית. אנו מפרשים את המתרחש בתוכנו וסביבנו ללא הרף, בין אם במודע או לא. פרשנותנו משפיעה על אופן היותנו.
לאורך התפתחות התאוריה הפסיכואנליטית חלו שנויים בתפיסה בנוגע לשאלה מה 'עובד' בטיפול, כלומר מייצר שינוי והתפתחות. הפירוש נתפס עד היום כאמצעי טיפולי מרכזי, אולם האופן בו אנו מבינים כיצד הוא משפיע השתנה וכך גם השימוש שלנו בו. בסדנה נחשוב מה הוא 'פירוש' וכיצד הוא פועל בתוכנו וביחסים הטיפוליים.
במפגש הראשון נתבונן על השינויים שחלו מאז ימיו של פרויד ועד ימינו אנו בתפיסת הסמכות ועל התמורות שהביאו עימם בנפח, בתוכן ובאופן בו המטפל מפרש את המתרחש בסיטואציה הטיפולית. כנקודת מוצא נקרא את המאמר "טמפרטורה ומרחק"  של דונלד מלצר, וכדי לחשוב על האופן בו הוא רואה את הדברים ועל נקודות מבט נוספות, נעזר בהתבוננותם של פרויד, קליין, שטיינר וויניקוט.
במפגש השני נתמקד בזיהוי היכן נמצא המטופל מבחינה התפתחותית ברגע נתון כך שנוכל להתאים אליו את פירושנו. לשם כך נעזר בפרק הראשון בספרה של  אן אלווארז, "הלב החושב".
במחצית השנייה של כל אחד מן המפגשים נתמקד בדוגמאות רלוונטיות מן התיאוריה ומשל המשתתפים.


גבעת חיים שנה ג'

סוף לטיפול? – על סוגיית סיומי הטיפול (סדנת קיץ) / אייל קומורניק

העיסוק בסיומו האפשרי של הטיפול מעורר טווח רחב של שאלות, מחשבות ורגשות, הן אצל המטפל והן אצל המטופל. לעיתים, התחושה ההדדית היא שהגיע הרגע הנכון לסיים את הטיפול, אך לא פעם, אין הסכמה בין המטפל והמטופל לגבי עיתוי הסיום, והטיפול מסתיים עם חוויה של קטיעה טרם זמן. השאלה אם תהליך טיפולי הוא למעשה אינסופי אל מול המחשבה שניתן להגיע לרגע בו קיימת הסכמה על כך שמלאכת הטיפול אכן הושלמה, נשאלת לא פעם הן בתיאוריה והן בקליניקה. המאמר המכונן של פרויד "אנליזה סופית ואינסופית", אותו הוא כתב בשנות חייו האחרונות (1937), יהווה רקע לסדנה, כמו גם מאמרים נוספים בנושא של קליין, פרנצי, ויניקוט וכותבים נוספים בני זמננו. הסדנה תעסוק במחשבות על סיום, כפי שבאות לידי ביטוי גם דרך ההתנסות הקלינית של המשתתפים.


‭‬לחלום מחדש את פרויד, ויניקוט וביון – כתביו וחשיבתו של תומאס אוגדן (סדנת קיץ) / ד"ר עפרית שפירא ברמן

תומאס אוגדן, מן הבכירים והמקוריים שבהוגים והכותבים האנליטיים בני זמננו, חולם וכותב על פסיכואנליזה מזה כארבעה עשורים. בנוסף לכך, אוגדן עוסק לאורך השנים בספרות ותרבות מזווית פסיכואנליטית, וגם רומנים ספרותיים פרי עטו ראו אור. חשיבתו של אוגדן שוזרת בתוכה כמה מרעיונותיהם המרכזיים של מלאני קליין, ויניקוט וביון, תוך בחינה-מחודשת ומאירת עיניים של ליבת הרעיונות של הוגים אלו. כך למשל הוא שופך אור ייחודי על מושגים כהזדהות השלכתית, מיכל-מוכל, אמפתיה, מרחב הביניים ועוד. קורס זה יבחן כמה מרעיונותיו ומאמריו המרכזיים, תוך התייחסות למרחב התוך- אישי והבין-אישי שבהם הוא מתמקד, ל'כלי' העבודה המרכזי שלו (reverie, חלימה), ולעיסוקו, לאורך השנים, באופנויות השונות של חיים ומוות נפשיים והאופנים בהם ניתן להניעם ולהתמירם במפגש הקליני. נתבונן בכתבים פסיכואנליטיים קלאסיים דרך הפריזמה הייחודית שהוא מציע עבורם, ונטעם גם מעיסוקו בחווית הכותב והקורא הפסיכואנליטי והספרותי כאחד. מזה כמה שנים, אוגדן שותף פעיל ומשפיע בחשיבתה ובכתיבתה הפסיכואנליטית של מנחת הסדנה. סדנה זו מהווה הזדמנות לחלוק מעט מן ההשראה ורוחב היריעה יוצאי הדופן שאיש זה מציע ומהווה.


‬תרומתו של פרנצי (סדנת חורף) / פרופ' עמנואל ברמן

בפגישות שנקיים נעסוק בשנדור פרנצי (1873-1933), תלמידו, מטופלו וידידו הקרוב של פרויד, שבהדרגה פילס דרך עצמאית. מול הדגש ששם פרויד על מרכזיות הדחפים והפנטזיות, התמקד פרנצי בהשפעת ההורים המציאותיים ובאימפקט של חוויות טראומטיות; מול ההנחה של פרויד שהפירוש והתובנה הם שמסייעים בטיפול, הדגיש פרנצי את חוויית הקשר הטיפולי. נבדוק את ההשערה שהפסיכואנליזה בת-זמננו היא פרי הדיאלוג בין פרויד לפרנצי, יותר מאשר פרי השפעתו של פרויד בלבד. נתמקד בתרומתו של פרנצי להבנת התהליך הטיפולי והדינמיקה של יחסי מטפל-מטופל, ובדרך בה בישרה עבודתו כיוונים אנליטיים בני זמננו המדגישים חוויה רגשית משותפת כגורם מרכזי (ויניקוט, קוהוט, גישות אינטרסובייקטיביות). הדגש בסדנה יהיה על דיון משותף על בסיס של קריאה (כל חומר הקריאה הינו בעברית).


אני ערה וליבי ישֵן – סדנא על עבודה עם מצבי מוות נפשי (סדנת חורף) / רועי סמנה

מגע במוות, קל ומרפרף ככל שיהיה, נחשב למטמא את הנפש על פי ההלכה היהודית, כלומר לכזה היוצר חוסר ניקיון רוחני. על אף שבחשיבה הפסיכואנליטית המגע באנשים מתים-נפשית אינו נתפס כאסור אלא כחשוב ורצוי, לא פעם קשה למצוא את האופן הנכון לגעת ולהינגע. ההנשמה מנשמה לנשמה, מנפש לנפש, היא מלאכה מורכבת ועדינה. מטרתה העיקרית של הסדנא היא לבחון את חשכת המוות הנפשי, ותוך ההתבוננות בחשכה להתחיל לגלות ולראות צורות שלא הבחנו בהן קודם. ננסה לפתח רגישות, שתסייע לנו להתמקם בחדר הטיפול באופן שיאפשר לנו לשרוד תהליכים ממיתים מבלי לבצע החייאה מלאכותית ולגעת במוות הנפשי של הזולת מבלי לגווע בעצמנו. דרך פריזמת המוות הנפשי נביט יחד, נחשוב ונחלום עם הוגים כמו אייגן ואוגדן על מושגים פסיכואנליטיים רלבנטיים כמו "דחף המוות" (פרויד), "שאינו-דבר" (no-thing) (ביון) ו"מצבי זומבי" (Reis), ונתהה על מהות המוות הנפשי לסוגיו וגווניו ועל הגורמים המביאים לו. חשוב לא פחות, ננסה להבין כיצד ניתן להצמיח חיוּת היכן שהיה כיליון, כיצד להתחבר לכוחות החיים ולקדם את תחיית המתים-נפשית.


השלילה בפסיכואנליזה: על התנועה של ה"יש מאין" (סדנת קיץ) / אורנה שרצקי

נפגוש בסדנה את הדיאלקטיקה העדינה בין נוכחות להיעדרות בהתפתחות היכולת לייצוג ובהיווצרות מנגנון החשיבה בעקבות פרויד גרין, ויניקוט וביון. נכיר את השלילי המאופיין על ידי "ההיגיון של הצל" ואת הדואליות בעבודת השלילי ובהלוסינציה שלילית כנגזרת שלה: האחת, פונקציה מאיינת את האובייקט ואת העצמי בשירות דחף המוות והאחרת, הינה הכרחית להתפתחות האני ובעלת פוטנציאל ליצירתיות וצמיחה. נעזר בדוגמאות קליניות מהספרות הפסיכואנליטית ובדוגמאות של ממשתתפי הסדנה.


שורשי החשיבה על טראומה ודיסוציאציה (סדנת קיץ) / חיותה גורביץ'

על בסיס התפישה של טראומה התפתחותית ראשונית נקרא בסדנה מאמרים מאוחרים של פרנצי. במידה ונספיק – נקרא גם קטעים מ'היומן הקליני', במקביל למאמרים של ויניקוט, תוך הבלטת הקרבה התיאורטית בין פרנצי לויניקוט באשר לתפישתם את ההתפתחות התקינה והפתולוגית של העצמי וההשלכות הקליניות הנובעות מכך.