שנה א' מפת דרכים גבעת חיים

מחשבת פרויד / ד"ר פולינה ויקסמן

נפגוש מחדש את הרעיון המרכזי שפיתח פרויד: רעיון הלא מודע, אשר השפיע עמוקות על ההבנה של נפש האדם ועל התרבות המערבית בכללותה ואשר יצר את התשתית לטיפול הפסיכואנליטי. נתחקה אחר כמה מהבנותיו של פרויד בנוגע לנפש האדם והכוחות המניעים אותה: הליבידו ודחף המוות, עיקרון העונג ועיקרון המציאות. ניגע במקומה המרכזי של החרדה ובהבנות של פרויד לגבי מלנכוליה. בהמשך הקורס, נעסוק במאמרים טכניים של פרויד, בהצעותיו לגבי מטרות הטיפול הפסיכואנליטי ובאופן שבו חלק מהרעיונות המטה-פסיכולוגיים מתבטאים בגישה הטיפולית: התנאים בהם עשוי הלא מודע להתגלות, העמדה הנדרשת למטפל בכדי להיות פתוח לערוצים הלא מודעים והכלים שלו להעריך את התערבויותיו הטיפוליות.


מושגי יסוד בטיפול הפסיכואנליטי / ריבה גור

הקורס "מושגי יסוד בפסיכותרפיה" נועד להקנות הבנה של מושגים בסיסיים בתהליך טיפול דינמי אישי ולכונן תשתית מושגית שתלווה את תלמידי התוכנית במהלך התפתחותם המקצועית והאישית. הקורס עוסק במושגים כגון: החוזה הטיפולי, העברה, העברה נגדית, הכלה ועוד.
מתוך כך ננסה להעמיק הבנתנו באשר לתהליך הטיפולי בכללותו ולגורמים המרפאים שבבסיסו. נבחן את השינוי שחל במהלך השנים בהבנה של אבני היסוד הטיפוליות ונגבש ראיה כוללנית של המתרחש בחדר הטיפול מזווית הראיה של המטופל והמטפל ומתוך קשת רחבה של עמדות תיאורטיות שהתפתחו בדיסציפלינה הקלינית הדינמית.
הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי, תוך שימוש בדוגמאות קליניות. אתם מוזמנים להביא דוגמאות מתוך ההתנסויות שלכם.


לפגוש את קליין / שגית יצחקי קדם

בקורס ננסה לחוות יחד את 'היקום הקלייניאני'… עולם נפשי סוער ועשיר ובתוכו התרחשויות בלתי פוסקות: דחפים, פנטזיות, חרדות, הגנות ושלל אובייקטים וחלקי אובייקטים מופנמים. נעקוב אחר ציוני דרך משמעותיים בביוגרפיה של קליין, התנסויותיה בקליניקה, והתפתחות האינטואיציות המרכזיות בחשיבה התיאורטית שלה. נקרא יחד חלקים ממאמריה ונדון במושגים מרכזיים: עולם פנימי, פנטזיות לא מודעות, דחף החיים ודחף המוות, העמדה הפרנואידית סכיזואידית, העמדה הדפרסיבית, שנאה וצרות עין, אהבה, תיקון והכרת תודה.


ממשיכיה של מלאני קליין / מיכל הסל קומורניק

עומק רעיונותיה של מלני קליין מתבטא בהמשך הפיתוח הפורה והעשיר של מושגיה על ידי ממשיכי דרכה. רעיונותיהם המגוונים והעשירים מסייעים להבנה מעמיקה יותר של התיאוריה וכמובן רלוונטים לעבודתנו הקלינית. בקורס נעקוב אחרי מושגים בחשיבה הקלייניאנית, כפי שהתפתחו על ידי ממשיכיה. נתייחס לפנטזיה הלא מודעת, להתפתחות החשיבה ויצירת הסמלים, לדחף המוות, לארגונים פתולוגיים של האישיות ולהשפעת הסיטואציה האדיפלית לבניית המרחב הנפשי. נקרא מאמרים של חנה סגל, הרברט רוזנפלד, בטי ג'וזף, ג'ון שטיינר ורונלד בריטון. נדון במושגים אלה דרך התבוננות תיאורטית ודרך הביטויים הקליניים שלהם על ידי דוגמאות שיביאו המשתתפים.


שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים

ויניקוט- המסע של היחיד מתלות מוחלטת לקראת עצמאות / שי בינו

ויניקוט הוא דמות מרכזית שחוללה מהפכה בעולם הפסיכואנליטי. הוא היה הראשון שסימן את המעבר מהתמקדות בחקר המציאות הפנימית ופרשנות שלה, לעבר החוויה והסובייקטיביות של היחיד. תפיסתו את התהליך הטיפולי כמקביל למודל של יחסי הורה – תינוק, והורה – ילד אפשרה את הרחבת ההבנה של התפתחות נפש האדם, ואת האפשרות לטפל במטופלים בעלי הפרעות קשות. כתיבתו של ויניקוט היא מקור השראה להבנות רבות, אך לעיתים קרובות היא מורכבת, מעורפלת וחידתית, ולכן דורשת השתהות, בירור והעמקה. בקורס נתחקה אחר התפתחות מהלך החשיבה התיאורטית והקלינית של ויניקוט, תוך התמקדות ביחסי אם תינוק, והשפעתה המכריעה של הסביבה על ההתפתחות הנפשית. נקרא יחדיו מאמרים מרכזיים מתוך הספרים "משחק ומציאות", "עצמי אמתי ,עצמי כוזב" ו"פסיכולוגיה של השיגעון", ונעזר בהתנסויות ובניסיון הקליני של המשתתפים בקורס.


פסיכופתולוגיה בחדר הטיפול: מתיאוריה למעשה / דר עמיחי הר אבן

בפסיכואנליזה ובפסיכיאטריה קיימות מערכות סיווג רבות לפסיכופתולוגיה, מהחלוקה לפסיכוטי ונוירוטי ועד ה-DSM והמודל הרפואי המבחין בין חולה לבריא ובין נורמלי לאבנורמלי. הצורך לסווג קיים בכל מטפל, אשר מתמודד עם טיפול באנשים עם מצוקה נפשית עמוקה. לא רק כהתגוננות מפני אי-ודאות וחרדה, אלא גם כצורך פרקטי של התמקמות, שימור סטינג, חיזוי והערכה. הצורך לדעת ולשיים, קשור כמובן גם במאבק של המטפל, לטפל בארגון הנפשי ובארגון החשיבה שלו עצמו. עבודת תחזוקה זו חיונית מול הסבל והפתולוגיה של המטופל, אם כפעולת שיקום החשיבה ואם כפעולת עיכול למען המטופל. בקורס נקרא מאמרים של פרויד, ויניקוט, ביון, סרלס ואחרים. נתנסה בצורך שלנו להתמקם: למשל, הצורך לאבחן את רמת ארגון המערכת ההגנתית של המטופל; הצורך להושיב מטופל על כורסא או להציע לו ספת אנליזה ואולי להמליץ ולעיתים לכפות עליו מיטת אשפוז; הנטייה למיין את עצמנו ואת העמיתים שלנו כמאמינים במערכת תיאורטית מסויימת, ועוד. נקרא גם חומר קליני וננסה לחוות את המגבלות ואת תופעות-הלוואי של בפסיכואנליזה ובפסיכיאטריה קיימות מערכות סיווג רבות לפסיכופתולוגיה. פרויד חקר את ההיסטריה ומצא את עצמו ממשיג את הלא-מודע ובונה את ההבחנות בין נוירוזה, פרברסיה ופסיכוזה; וויניקוט הגה צירים מעבריים: בין העצמי הכוזב ועצמי האמיתי, בין אנ-אינטגרציה לאינטגרציה וכו'; ביון מנסה להבחין בין מצבים של מנגנון המטפל בחומרים נפשיים; סטיינר שמשרטט את הנפש המתארגנת בצורות; ועוד. בקורס ננוע בין מספר תחנות, אשר במרכז כל אחת מהן רעיון שמדגים משמעות תיאורטית וקלינית בסיווג מסוים, ננסה לחוות ולהבחין בהנחות ובאמונות בהן הכותב היה עסוק ואלו מדורים נוצרו בהבחנות האלה. נתנסה במתח שבין הרעיונות המסווגים בפסיכואנליזה, לבין מערכת האבחנות התופעתית בפסיכיאטריה. נקרא חומר קליני ונתבונן בצורך שלנו לסווג ולהתמקם מול המגבלות ותופעות-הלוואי של המאמץ לסיווג וידיעה.


מצבים מנטליים ראשוניים / חוה פרומקין ליאן

במהלך הקורס נסקור ונדון במצבי נפש ארכאיים האופייניים לראשית החיים והמערבים חרדות ראשוניות, בטרם התהוות העצמי ברמת גיבוש המאפשרת מנטליזציה: במצב זה, של העדר לכידות פנימית בסיסית, העצמי מאמץ הגנות פרימיטיביות בכדי לשמר מידה של לכידות אל מול חרדות ההתפרקות וההתפוגגות. אנו פוגשים חרדות מסוג זה בקליניקה במצבי שבר וחולי משמעותי, אך גם במטופלים ברמות ארגון גבוהות יותר. נלמד להקשיב ולזהות חרדות אלו ואת ההתארגנות ההגנתית מולן בקליניקה, ונבחן גישות תאורטיות שונות הממשיגות מצבים אלו, ומספקות כלים להקשבה ולעבודה טיפולית איתם.
נתחיל בקריאה על חרדת האיון של קליין ונמשיך לכתיבתו של ויניקוט (חרדת ההתפרקות והייסורים הקדמוניים) ולכותבים פוסט-קלייניאנים כביק (העור המשני), מלצר (הזדהות דביקנית), טסטין (הגרעין האוטיסטי), וכן כותבים כגרוטסטיין (מושג החור השחור), אנז'ייה (מושג המעטפת הנפשית), אוגדן (האופנות האוטיסטית מגעית) וכתיבה על חוויות שלא עברו מנטליזציה.


בני דורו של ויניקוט וממשיכיו- הזרם העצמאי / יעל גראור פרנס

בקורס זה נעמיק בחשיבתם ובתרומתם של ההוגים המרכזיים בזרם העצמאי בפסיכואנליזה. קבוצה אשר קבלה את הגדרתה כ״קבוצה האמצעית״ בעת דיוני המחלוקת בין אנה פרויד למלאני קליין בלונדון. הקבוצה פיתחה את דרכה העצמאית ממחצית המאה ה- 20 והיא כוללת מגוון רחב של תיאורטיקנים אשר הציעו השקפות תיאורטיות וקליניות שונות ומגוונות ולא תפיסת עולם אחידה. לצד השונות, קיימים מאפיינים משותפים, ביניהם- התרחקות ממודל הדחף והתוקפנות המולדת, דגש על חוויותיו הממשיות של התינוק עם האובייקטים כמעצבות את חיי הנפש, דגש על נוכחות וחוויה ביחסים הטיפוליים. נעסוק בהתפתחות הרגשית המוקדמת וכשליה, בטראומה ובתהליכים של רגרסיה לתלות. נקרא מתוך – באלינט, חאן, ליטל, גאנטריפ, קולטארט, מילנר וכן מתוך כותבים עכשוויים שפיתחו את דרכם העצמאית: בולאס, אוגדן ואייגן.


גבעת חיים שנה ג'

מפגש עם חשיבתו של וילפרד ביון / ידידה טורקניץ

קריאה התחלתית בכתביו של ביון מעוררת בנו טווח של רגשות – מחרדה, לסערה ועד להתרגשות. בקורס, ננסה להבין ולהשתמש ברגשות אלו תוך כדי הלמידה של מספר מושגים בסיסיים בחשיבתו. נתחיל מסקירה היסטורית ומיקום כתביו בתיאוריה הפסיכואנליטית עד לתקופתו, נלמד מעט על חייו ואופיו, ננסה להבין באיזה אופן שאב השראה מקודמיו ובמה שינה ונהיה פורץ דרך. נלמד מספר מושגים, כגון: פונקציית אלפא, יסודות אלפא ובטא, reverieוחלימה. נקרא מספר מאמרים על הגותו (סימנגטון וסימנגטון, אוגדן ואחרים). את הטקסטים של ביון עצמו נקרא יחד בכיתה: מעט מאוד בכל פעם, כדי שנוכל להתעכב, להעמיק ולהסביר. נשתמש בוינייטות קליניות קצרות של המשתתפים כדי להדגים ולהמחיש את החומר. כל זה בתקווה לאפשרות להתגבר על הזר והלא מוכר ולאפשר ליופי ולחדשנות לחלחל אלינו.


פסיכולוגיית העצמי- מונחי יסוד / ד"ר אשר אפשטיין

בקורס זה נעסוק במונחי יסוד בפסיכולוגיית העצמי שפיתח קוהוט, כגון: מושג האמפתיה ככלי המרכזי שקוהוט הדגיש, הן כמכשיר תצפית על החוויה הסובייקטיבית, והן כגורם מרפא; התייחסות חדשה לנרקיסיזם;  מושג הזולתעצמי, צרכי זולתעצמי של האדם והאופן בו הם מביאים לסוגים חדשים של העברות;  העברות מראה ואידיאליזציה והעברות-נגד אליהם; תפיסת העצמי על הגנה והתנגדות; תפיסת העצמי על זעם נרקיסיסטי, ואומץ-לב. נקרא ביחד בעיקר את כתבי קוהוט עצמו, כדי להכיר מקרוב את השורשים של תיאוריה שמתפתחת מאז לקשת רחבה של כיוונים. כמו כן, נשלב לימוד תיאורטי עם דוגמאות קליניות של המשתתפים בכדי להדגים את יישומיה של תיאוריה זו במפגש הטיפולי.


התיאוריה‭ ‬ויסודות‭ ‬הטכניקה‭ ‬הטיפולית‭ ‬של‭ ‬הגישה‭ ‬ההתייחסותית / ליאת ורהפטינג-ארן

בקורס נעסוק בדגש ששמים הכותבים ההתייחסותיים על "פסיכולוגיה של שניים", התופסת את העולם התוך אישי כמתפתח באמצעות מטריצה אינטר-סובייקטיבית, כשלסובייקטיביות של המטפל יש משקל רב בתהליך הטיפולי. נדון בהנחות היסוד המשותפות לכותבים ההתייחסותיים ונעסוק במושגים מרכזיים של הגישה ההתייחסותית, אשר נוצרו מפירוק ובנייה מחדש של מושגים פסיכואנליטיים קלאסיים, כגון: התנגדות ופירוש והלא מודע. נחקור את הרעיון של מימושים בפעולה (enactments) כממחישים את חוויית ההעברה-העברה נגדית המעגלית המתרחשת במפגש האינטר-סובייקטיבי הטיפולי, לעיתים הם כובלים – אך חיוניים לטרנספורמציות. נדון במושגים שהעמדה ההתייחסותית פתחה כמו הכרה הדדית, טראומה ודיסוציאציה, עצמיים מרובים וחשיפה עצמית של המטפל – ונחקור גם את השפעת הפוליטי והחברתי בחדר הטיפול.התיאורטיקנים המרכזיים שיילמדו הם מיטשל, בנג׳מין, ארון, ברומברג, מרודה, סטולורו ואטווד, דימן, האריס, דיוויס ועוד.


התיאוריה של הטכניקה בחשיבתו של ויניקוט / ד"ר מאיר שטיינבוק

מתוך יסודות החשיבה הפרוידיאנית והקלייניאנית, מצמיח מסעו האישי של ויניקוט יצירה פסיכואנליטית מקורית הנובעת מן הקליניקה הפסיכואנליטית ומן הניסיון העצום שרכש כרופא ילדים. נכיר את מושגי היסוד: 'אובייקט מעבר', 'משחקיות', 'רגרסיה לתלות', 'שימוש באובייקט', 'יצירתיות', 'פחד מהתמוטטות' ועוד. ננסה לארגן אותם לכלל תפיסה תיאורטית המותאמת באופן ייחודי לאנשים שהשבר בנפשם מוקדם ביותר. נחבור למסע המשותף של המטופל והמטפל לקראת הגברת תחושת הקיום והממשות כאדם בעולם ונתייחס לצרכים שעולים בטיפול כזה המאתגרים מאוד את החשיבה והמעשה הקליניים השגורים.


משפת הטיפול לשפה הכתובה – כתיבת מקרה (קורס בחירה) / יעל מגל

כתיבה אנליטית, המנסה להמשיג תהליך טיפולי, הינה חלק חיוני בהתפתחותנו המקצועית כמטפלים. בקורס נלווה את התהליכים הרבים הכרוכים בתהליך של כתיבה על טיפול – החל מבחירת המטופל, כתיבת המפגשים הראשונים, הרקע, מהלך הטיפול והדיון התיאורטי, ועד הפיכתו של החומר הקליני לנגיש וחי עבור הקורא. במפגשים, נתייחס לחששות הנלווים מחשיפת המטפל הכותב. נחשוב איך מאפשרים פרספקטיבה על התהליך הטיפולי, איך כותבים אנמנזה ואבחנה דינאמית ואיך מחלקים את הטיפול לתקופות השונות תוך כדי מחשבה על השינויים שהתאפשרו בתוכן.
*הסדנה נועדה לתלמידי שנה שלישית של התוכנית ולמתמחים הניגשים לבחינת ההתמחות.
*ליווי נפרד למתמחים לפני בחינה יישקל לפי הצורך בשנת הלימודים.