שנה א' מפת דרכים גבעת חיים
מחשבת פרויד / ד"ר פולינה ויקסמן
נפגוש מחדש את הרעיון המרכזי שפיתח פרויד: רעיון הלא מודע, אשר השפיע עמוקות על ההבנה של נפש האדם ועל התרבות המערבית בכללותה ואשר יצר את התשתית לטיפול הפסיכואנליטי. נתחקה אחר כמה מהבנותיו של פרויד בנוגע לנפש האדם והכוחות המניעים אותה: הליבידו ודחף המוות, עיקרון העונג ועיקרון המציאות. ניגע במקומה המרכזי של החרדה ובהבנות של פרויד לגבי מלנכוליה. בהמשך הקורס, נעסוק במאמרים טכניים של פרויד, בהצעותיו לגבי מטרות הטיפול הפסיכואנליטי ובאופן שבו חלק מהרעיונות המטה-פסיכולוגיים מתבטאים בגישה הטיפולית: התנאים בהם עשוי הלא מודע להתגלות, העמדה הנדרשת למטפל בכדי להיות פתוח לערוצים הלא מודעים והכלים שלו להעריך את התערבויותיו הטיפוליות.
מושגי יסוד בטיפול הפסיכואנליטי / ד"ר עמרי כהן
במהלך הקורס נעמיק בכמה מהמושגים המהווים את האדנים עליהם נע התהליך הפסיכותרפויטי בגישה הפסיכואנליטית, כך שישמשו אתכן.ם כקורדינטות מוסכמות וישימות במהלך תוכנית הלימודים ולאחריה. נעמוד על ההתפתחויות והשינויים שעברו במהלך התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית ובין התיאורטיקנים מנסחיה השונים. כמובן שנבחן את אותם מושגי יסוד מתוך זיקה לעבודה בקליניקה, באמצעות כתבים תיאורטיים ודוגמאות מהעבודה הטיפולית שיוצגו בכיתה.
מתוך שפע המושגים הרלוונטיים, נתמקד בשלושה צירים מרכזיים:
1. המסגרת האנליטית, החוזה, כללי היסוד והעמדה הטיפולית הפסיכואנליטית.
2. העברה ופירוש (של העברה).
3. העברה נגדית, הזדהות השלכתית ו reverie.
פסיכופתולוגיה בחדר הטיפול: מתיאוריה למעשה / ד"ר רוני כרמלי
מהי פתולוגיה נפשית, וכיצד היא נוצרת? התיאוריה הפסיכואנליטית ניסתה מאז פרויד לתת מענה על שאלה זו בדיוק. בבסיסה, הפסיכואנליזה קושרת בין התפתחות של מבנים נפשיים ושיבושים בהתפתחותם לבין הפרעות נפשיות מאוחרות יותר. היא מנסה להבין את שורשי הפתולוגיה הנפשית מנקודת מבט של כשלים בהתפתחות הנפשית, חזרה אחורה למצבים נפשיים קדומים יותר, ושיבושים באינטראקציה של הנפש היחידה עם סביבתה.
ננסה להבין את החשיבה המוקדמת של פרויד דרך מקרה מ'מחקרים בהיסטריה' (1895), טקסט שנכתב סביב הולדת הפסיכואנליזה, נמשיך לעקוב מעט אחר חשיבתו המאוחרת יותר של פרויד בהבנתו פסיכופתולוגיה, ולאחר מכן נפנה לחשיבה הקלייניאנית המסמנת את העמדות הסכיזו-פרנואידית והדיכאונית כציר מרכזי בהתפתחות נפשית. לאחר מכן, נתמקד במפנה שלאחר מות קליין ב-1960, שעיקרו הפניית המבט הפסיכואנליטי אל ההתפתחות המוקדמת יותר מן העמדה הסכיזו-פרנואידית, אל מצבים מנטליים ראשוניים ואל היווצרות מנגנונים אוטיסטיים.
חשיבתה של מלאני קליין / מיכל יקיר
בקורס נכיר את מלאני קליין ואת חשיבתה. נלמד מושגי יסוד מרכזיים בתיאוריה שלה, כגון הפנטזיה הלא מודעת, העמדות השונות (הדפרסיבית והפרנואידית סכיזואידית), צרות עין, הכרת תודה ועוד. נקרא מאמרים של קליין עצמה וננסה להבין כיצד באה לידי ביטוי חשיבתה בעבודה הקלינית, דרך דוגמאות קליניות מהספרות ומהקליניקה של המשתתפים. פעמיים במשך הקורס נתעמק בדוגמא קלינית שיביא אחד המשתתפים, דרך מושגים שנלמדו עד אז.
הקורס יתבסס בעיקר על כתביה של מלאני קליין שפורסמו בשני אוספי המאמרים : "מלאני קליין – כתבים נבחרים – כרך א'" ו"מלאני קליין – כתבים נבחרים – כרך ב'". בהנחיות הקריאה יש לשים לב בכל פעם, מאיזה כרך המאמר.
מפת דרכים גבעת חיים טיוטורינג שנה א' / תמי לוינגר
שנה ב' מפת דרכים גבעת חיים
ויניקוט- המסע של היחיד מתלות מוחלטת לקראת עצמאות / ברק גל
ויניקוט הוא דמות מרכזית שחוללה מהפכה בעולם הפסיכואנליטי. הוא היה הראשון שסימן את המעבר מהתמקדות בחקר המציאות הפנימית ופרשנות שלה, לעבר החוויה והסובייקטיביות של היחיד. תפיסתו את התהליך הטיפולי כמקביל למודל של יחסי הורה – תינוק, והורה – ילד אפשרה את הרחבת ההבנה של התפתחות נפש האדם, ואת האפשרות לטפל במטופלים בעלי הפרעות קשות. כתיבתו של ויניקוט היא מקור השראה להבנות רבות, אך לעיתים קרובות היא מורכבת, מעורפלת וחידתית, ולכן דורשת השתהות, בירור והעמקה. בקורס נתחקה אחר התפתחות מהלך החשיבה התיאורטית והקלינית של ויניקוט, תוך התמקדות ביחסי אם תינוק, והשפעתה המכריעה של הסביבה על ההתפתחות הנפשית. נקרא יחדיו מאמרים מרכזיים מתוך הספרים "משחק ומציאות", "עצמי אמתי ,עצמי כוזב" ו"פסיכולוגיה של השיגעון", ונעזר בהתנסויות ובניסיון הקליני של המשתתפים בקורס.
טראומה ודיסוציאציה / גלית זינגמן
מאז ארועי ה- 7.10 הקשים, מושג הטראומה הפך שגור מאד במרחב הציבורי והטיפולי. הוא מעסיק אותנו כפי שלא העסיק מעולם. אנחנו כמטפלים, חושבים וחווים אותו על בשרנו ונפשנו על בסיס יומי. כאשר הנפש עוברת טראומה, בין אם כתוצאה מארוע חיצוני, או על רקע אירועים התפתחותיים, או בשל מפגש אינטרא-פסיכי עם פנטזיות מציפות, בכל המצבים, התגובה האוטומטית, ההישרדותית, היא דיסוציאציה. הטראומה מעצם טיבעה, מתנגדת לחיבור ומתקיימת במרחב וזמן משלה ועם שפה אופיינית. לעיתים נראה כי הכלים המוכרים לנו כמטפלים אינם יעילים במצבים אלה. איך עובדים עם דיסוציאציה בטיפול שמטרתו לחבר? בקורס נסקור את שורשי החשיבה הפסיכואנליטית על טראומה, דרך פרויד, פרנצי וויניקוט. נבין את השפעותיה של הטראומה על העולם התוך נפשי, הבין אישי ועל הקשר עם הגוף. נעמיק בהבנת שני הכוחות המנוגדים, הדיסוציאציה וכפיית החזרה, על הפרדוקס הטמון בהם, אך גם על התקווה לשינוי. נלמד על העברה בינדורית של טראומה והשלכותיה. המפגש עם טראומה עלול להיות מאתגר ומסעיר. מפגש עם חומרים גולמיים ועוצמתיים, המזמין אותנו לנוכחות ייחודית, הינתנות לשחזורים חוזרים ונשנים ושהייה באזורים חסרי זמן ושפה. נקרא חומרים רלוונטיים, נשתף ונדון במקרים מחדר הטיפולים.
מפת דרכים גבעת חיים טיוטורינג שנה ב' / גולי פורת
מצבים מנטלים ראשונים / לימור ירושלמי
בקורס זה נצא למסע אל השכבות הראשוניות של הנפש, אל אותם אזורים עדינים ושבריריים שבהם האני עודנו בתהליך התהוות. אלו מקומות טרום מילוליים, שבהם חוויות לא קיבלו ייצוג או שם, הן נרשמו בנפש ובגוף וממתינות להיחשב, להיאסף, ולהיות מוחזקות. במרחבים ראשוניים אלה הגבולות בין פנים לחוץ עדיין דקים וחדירים. האני רך, פגיע, ולעיתים חווה עצמו חדיר אל מול העולם. כאן מתעוררות אימות חסרות שם, חרדות קיומיות של ריקנות, התפרקות, התמוססות או נפילה. חווית הזמן במקומות אלה עשוי להיעצר, להישבר או להתעוות. לאורך המפגשים נפגוש את מחשבותיהם של טסטין, אוגדן, שלקס, מלצר, ויניקוט, אלוורז וביק – אשר פתחו עבורנו דרכים לחשיבה על אזורים נפשיים ראשוניים. דרכם נכיר את מושגי האני־עור והתהוות האני, אופני החוויה השונים ונלמד על ההגנות המתפתחות שם: הזדהות דביקה, אומניפוטנציה ראשונית, חפצים אוטיסטיים והעמדה האוטיסטית־מגעית. המפגש עם אזורים אלה, בתוכנו ועם מטופלינו, מזמין אותנו להקשיב לחוויות הקדומות להישאר איתן ובכך לשאת את הבלתי מוכל. דרך השתהות זו נפתחת אפשרות לנוע לעבר קיום חי ונוכח יותר.
ממשיכיו של ויניקוט / יעל מימון
שנה ג' מפת דרכים גבעת חיים
היכרות עם חשיבתו של וילפרד ביון / הילה פורת-פלג
הקורס יעסוק בהכרות עם חשיבתו פורצת הדרך של ביון. חשיבתו של ביון עוסקת בלידה והתהוות של חומרים נפשיים, רעיונות ומחשבות. מאמרו 'סזורה' (1977) יהווה מצע להכרות זו. מאמר זה, מאגד רעיונות מרכזיים עליהם ביון כתב לאורך כל שנות פעולתו. המונח 'סזורה' מכיל את הרעיון של חתך/קטיעה שהינם חלק מרצף המשכי. רעיון זה נמצא בעומק חשיבתו של ביון אשר האמין שטרנספורמציה נפשית מתרחשת בנקודות החיבור. כשנראה לנו שדבר מופרד מדבר באופן חד משמעי, הדבר עלול לעוור אותנו מלראות את ההמשכיות הרוחשת. את המאמר נקרא ביחד בכיתה, בתקווה שהדבר יאפשר מגע 'חי' עם הכתוב. נלמד דרך הקריאה, השיח בכיתה ומתוך דוגמאות קליניות.
פסיכולוגיית העצמי- מונחי יסוד / ד"ר אשר אפשטיין
בקורס זה נעסוק במונחי יסוד בפסיכולוגיית העצמי שפיתח קוהוט, כגון: מושג האמפתיה ככלי המרכזי שקוהוט הדגיש, הן כמכשיר תצפית על החוויה הסובייקטיבית, והן כגורם מרפא; התייחסות חדשה לנרקיסיזם; מושג הזולתעצמי, צרכי זולתעצמי של האדם והאופן בו הם מביאים לסוגים חדשים של העברות; העברות מראה ואידיאליזציה והעברות-נגד אליהם; תפיסת העצמי על הגנה והתנגדות; תפיסת העצמי על זעם נרקיסיסטי, ואומץ-לב. נקרא ביחד בעיקר את כתבי קוהוט עצמו, כדי להכיר מקרוב את השורשים של תיאוריה שמתפתחת מאז לקשת רחבה של כיוונים. כמו כן, נשלב לימוד תיאורטי עם דוגמאות קליניות של המשתתפים בכדי להדגים את יישומיה של תיאוריה זו במפגש הטיפולי.
התיאוריה ויסודות הטכניקה הטיפולית של הגישה ההתייחסותית / גידי לוין
בקורס נעסוק בדגש ששמים הכותבים ההתייחסותיים על "פסיכולוגיה של שניים", התופסת את העולם התוך אישי כמתפתח באמצעות מטריצה אינטר-סובייקטיבית, כשלסובייקטיביות של המטפל יש משקל רב בתהליך הטיפולי. נדון בהנחות היסוד המשותפות לכותבים ההתייחסותיים ונעסוק במושגים מרכזיים של הגישה ההתייחסותית, אשר נוצרו מפירוק ובנייה מחדש של מושגים פסיכואנליטיים קלאסיים, כגון: התנגדות ופירוש והלא מודע. נחקור את הרעיון של מימושים בפעולה (enactments) כממחישים את חוויית ההעברה-העברה נגדית המעגלית המתרחשת במפגש האינטר-סובייקטיבי הטיפולי, לעיתים הם כובלים – אך חיוניים לטרנספורמציות. נדון במושגים שהעמדה ההתייחסותית פתחה כמו הכרה הדדית, טראומה ודיסוציאציה, עצמיים מרובים וחשיפה עצמית של המטפל – ונחקור גם את השפעת הפוליטי והחברתי בחדר הטיפול.התיאורטיקנים המרכזיים שיילמדו הם מיטשל, בנג׳מין, ארון, ברומברג, מרודה, סטולורו ואטווד, דימן, האריס, דיוויס ועוד.
התיאוריה של הטכניקה בחשיבתו של ויניקוט / ד"ר מאיר שטיינבוק
מתוך יסודות החשיבה הפרוידיאנית והקלייניאנית, מנסיונו הקליני כפסיכואנליטיקאי וכרופא ילדים מצמיח מסעו של ויניקוט יצירה פסיכואנליטית מקורית. נתמקד במופעים של שיבושים בהתפתחות הרגשית בשלבים פרה-פרימיטיביים בקליניקה ונחבור למסע הטיפולי המייחד את הקליניקה הויניקוטיאנית בו נכפים המטפל והמטופל על ידי הכוחות העוצמתיים של הלא-מודע הלא-מודחק לשהות במרחבי ה'רגרסיה לתלות' ולחוות ביחד את הכשל המקורי 'שארע ולא נחווה'.
סדנת בחירה לשנים ב' ו- ג': לקרוא טיפול – לכתוב סיפור: כתיבת מקרה טיפולי בגישה פסיכואנליטית / ד"ר עמרי כהן
אוגדן חיבר בין תהליך אבל, ליצירת זיקה חדשה בין דברים שלא היו קשורים קודם לכן. השימוש בשפה ובכתיבה על מגבלותיה, טומן בחובו אבל על כל מה שחלף או שלא מצא ביטוי, אך מנגד, מאפשר לידה של יצירה חדשה וחיה. בכתיבה על חומר קליני מתוך גישה פסיכואנליטית ובהערכות לה, מתהווה הזדמנות יקרה מפז לחשוב ולחלום את המטופל ואת התהליך הטיפולי. זוהי הקשבה וקריאה חיונית למטפלים כהדרכה עצמית מעמיקה, הטומנת בחובה יצירת משמעויות והבנות חדשות.
בקורס זה נחשוב ונעמיק בתהליכי הכתיבה של טקסט סיפורי מתוך חומרים טיפוליים. בין היתר, תהיה אפשרות להתכוונן לעבודות הסיום שלכם וללוות את מהלך כתיבתן. נתמקד בכתיבה של רקע אנמנסטי, אבחנה דינמית, מהלך הטיפול על ציריו המרכזיים ונקודות המפנה ובדיון התיאורטי בסופו. דרך מאמרים שנקרא, תרגילי כתיבה בשיעורים וחומרים קליניים שתביאו לכיתה, נסייע לכל אחת ואחד מכם לגבש בתוכו את קול המספר האישי והנגיש לקורא.
החלק הראשון של הסדנה יתקיים בסוף סמסטר א', והחלק השני של הסדנה בסוף השנה. סה"כ יתקיימו 4 מפגשים, כאשר בכל מפגש יתקיימו שני שיעורים רצופים. מספר המקומות יוגבל ותינתן קדימות בהרשמה לתלמידי שנה ג'.