סדרת מפגשים למטפלים במתבגרים של מרכז ויניקוט בישראל בתחנת העמקים

ויניקוט רואה בגיל ההתבגרות אפשרות נוספת לעסוק ברעיון התלות שהטיב לתאר בהתפתחות המוקדמת. "בתקופת ההתבגרות עושים נערים ונערות דרך מוזרה ומסורבלת מחוץ לילדות, מתרחקים מהתלות ונעים לעבר מעמד שלמבוגרים". ויניקוט תופס את תקופת ההתבגרות כיקרת ערך עבור המתבגר והחברה. בהתייחס לכך, בכתיבתו הקלינית המוקדשת לעבודה טיפולית עם מתבגרים והוריהם, ניתן לשאוב גם כיום תובנות מעמיקות ביחס לנפש המתבגר והתקשורת הטיפולית איתו.

נושא הסמינר: הבטים קלינים ותיאורטיים בעבודה טיפולית פסיכואנליטית עם המתבגר.

צוות ניהול התוכנית: ירון קרסנטי, ד"ר מאיר שטיינבוק.

התוכנית כוללת

• 13 מפגשים כפולים של שעה וחצי. המפגשים יכללו הבטים תיאורטיים וקליניים הנוגעים למפגש הטיפולי עם מתבגר.

• השתתפות בסדנא תיאורטית וחוויתית שתתקיים בסיום המפגשים במרכז ויניקוט בתל-אביב.

• השתתפות בפעילות המדעית של מרכז ויניקוט בישראל.

• אפשרות להדרכה אישית דרך מרכז ויניקוט, במחיר מסובסד על סך 300 ש"ח לפגישה (כולל מע"מ).

תאריכי המפגשים:

6.11.24 , 20.11.24 , 4.12.24, 18.12.24, 1.1.25 , 15.1.25 , 29.1.25 , 12.2.25, 26.2.25 , 12.3.25 , 26.3.25 , 9.4.25, 23.4.25

חלוקת זמן המפגש:

מפגש ראשון- 09:00-10:30 הפסקה: 10:00-10:30 מפגש שני- 11:00-12:30

התוכנית מיועדת:

• פסיכולוגים קליניים מומחים או מתמחים (לאחר שנתיים לפחות בהתמחות).

• עובדים סוציאליים בעלי תואר שני במגמה קלינית, בעלי ניסיון של שנתיים בהיקף של חצי משרה בפסיכותרפיה במסגרת בריאות הנפש המאושרת כמקום התמחות בפסיכולוגיה קלינית.

• פסיכיאטרים מומחים או מתמחים לאחר שנתהתמחות אחת לפחות.

• פסיכולוגים חינוכיים, אשר עסקו בפסיכותרפיה לפחות שנתיים תחת ההדרכה של מדריך בפסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית.

• מטפלים באומנות בעלי תואר שני שרכשו ניסיון מודרך בפסיכותרפיה פטנית בגישה דינאמית לפחות שלוש שנים לאחר תום לימודיהם. במהלך הלימודים נדרשת עבודה בפסיכותרפיה פסיכו-דינמית עם לפחות 2 מתבגרים.

צוות המורים:

רובם פסיכואנלטיקאיים ומתמחים בכירים בפסיכואנליזה.כל מורה ילמד 2 מפגשים ברצף לאורך השנה.

עלות הסמינר: 3000 ש"ח.

להלן נושאי המפגשים:

עידית דורי– במרוצת השנים האחרונות החל שינוי מעורר דאגה בתהליך גיבוש הזהות של המתבגר. אם בעבר מבטו של המתבגר הוסט מהדמויות הההוריות לקבוצת השווים, כיום המסך מהווה נתח גדול של אותו תרגול, בלשונו של מלצר “תרגול של פנטזיה כפעולה ניסיונית”. במפגשים נתמקד במופעי העצמי הזמניים והבילבוליים, ובניסיון לספח זהות דרך הזדהויות שונות, וירטואליות. נעזר בקריאה בכתבים של מלצר ואלכסנדרה למה.

אורלי ראובני– באמצעות המושג "מסתור נפשי" שטבע סטיינר, נתבונן על עולמו הפנימי של המתבגר ה"שותק". ננסה להבחין בין מסתור נפשי המתאפיין בנוקשות וסטגנציה, לבין מצבים של תנועה נפשית. נתייחס לחוויה הטיפולית של שתיקה לא-מתקשרת לצד שתיקה הנושאת פוטנציאל התפתחותי, המזמינה להשתהות הידיעה לטובת העצמי המתהווה. במפגשים נקרא חומריים של סטיינר, וויניקוט, מסעוד חאן וברוס ריס. כמו כן, נקרא סיפור קצר המדגים את מאפייני המסתור הנפשי.

איילת שטר– במפגשים נתבונן על תהליכי הספרציה-אינדיווציה בהתבגרות הנושאים בחובם משאלות חזקות וסותרות של עצמאות ונפרדות לצד מיזוג ואיחוד. על המטפל ליצור מרחב ביניים מכיל ושומר הממתין לעצמי המתהווה וכזה שמצליח לעמוד בלחצים השונים המגיעים מהמתבגר וסביבתו. נקרא חומרים שלוויניקוט, בלוס וארליך.

נורית שילה– התסביך האדפלי כפי שנוסח על ידי פרויד והורחבעל ידי קליין הוא אבן דרך קריטית בהתפתחות ובעל השלכות רבות הנוגעות לתהליך גיבוש הזהות וליצירת פונקציות נפשיותשונות. בסמינר נכיר את ליבת הקונלקט והשים דגש על משמעותו בהקשר למשימות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות. במפגשים נקרא מכתבים של פרויד וקליין.

ד"ר דני לומר– במפגשים נדבר על אימהות, אבהות ומה שביניהם בכתיבתו של ויניקוט. נתייחס לתיאורי מקרה דרכם ניתן להתוודע מקרוב לאופן עבודתו עם הורים. נתבונן על התנועה מהתייחסות לשימוש באובייקט כמסגרת להבנת יחסי הורים מתבגרים, במיוחד בעבודה עם מתבגרים שחשופים לקונפליקט מתמשך בין ההורים. הבמפגשים נקרא מכתביו של וויניקוט וממשיכיו.

ירון קרסנטי– תקופת ההתבגרות רוויה בעוצמות פנימיות, תהליכים רגרסיביים ומאבקים על ציר: תלות-עצמאות. במפגשים נתייחס למאפיינים ההתפתחותיים של גיל ההתבגרות וכיצד הם באים לידי ביטוי בתקשורת הטיפולית עם המתבגר. נעזר במושג שטבע בלוס תהליך האינדיווידואציה שני, להבנת תהליך הפרידה מההורים ופנייה לקבוצת השווים שמשרתת צורך חשוב בהגדרה העצמית. במפגשים נקרא מכתביו של וויניקוט, בולס ולאופר ולאופר.

שי גולברג– גיל ההתבגרות משמש כמרחב ביניים בין ילדות לבגרות, משחק לדמיון ובין PLAY לGAME. בניסיון לבסס תחושת עצמי לכידה ומאוזנת, העצמי נדרש לשאת ולאגד באופן ייחודי, מובחן ומשחקי, את הניגודים בתוכו ובמפגש עם סביבתו. ויניקוט בחשיבתו ובכתיבתו שם דגש רב על המשחק כפוטנציאל למרחב טיפולי ובינאישי. מתוך כך, אני מזמין אתכם לגלות, להתנסות ולחוות משחקי קופסא שונים ולהיעזר בהם בכדי לבסס שפה, מבנה ומרחב לסיטואציה הטיפולית במתבגרים.