שנה א' אמנויות
בתנועה מוחית-גופנית-נפשית: מפגש בין חקר המוח ושדה הטיפול / מנחה ד"ר שרון וייסווסר
כינונו של העצמי מושתת על התנסויות תחושתיות ועל התנועה המתהווה ומתקיימת בתוך קשר, מחוללת ומטפחת יצירתיות. הסדנא תעסוק במשמעות הרבודה של רעיון זה, המבסס אף את עבודתנו הטיפולית, מפרספקטיבה אינטגרטיבית, הפורסת רעיונות ותובנות עכשוויים מתחום חקר המוח ומתבוננת במשמעותם בשדה הטיפול.
נדון בהתגלמות (embodiment) של מצבים ותהליכים מנטליים, בעצמיות ובתודעה כ'נטועות גוף'. ננוע (הלוך-ושוב) בין רבדיה השונים של החוויה, מן הממשי, הגופני, החומרי, הקונקרטי, אל המנטלי, המטאפיזי, אל פיגורביליות ותצורות סימבוליות. נקשור בין תנודות מוחיות-נפשיות אלו ב'עצמי' ליחסים עם הזולת ולקשר הטיפולי. נפגוש במעטפות הנפש התחושתיות ובתרומתן להתפתחות התקשורת עם הסביבה, ליצירת תלת-מימדיות דיאלקטית של פנים-חוץ, ולביסוס גבולות הגוף-עצמי. נתבונן במנגנוני שיקוף והשתקפות עצבית-רגשית, לצד התפתחות ההכרה באחרות ותהליכי רפלקציה ומנטליזציה, בביסוס יחסי הגומלין שבין העצמי המתהווה והפועל לעצמי המתבונן, הנזכר והחולם. מתוך הבנות אלו ובחבירה בין שפת חקר-המוח להמשגה הפסיכודינמית נוכל לדון בתופעות נפשיות שונות, במאפייני דחק נפשי וטראומה ובמצבים מנטליים ראשוניים.
ניגע במשמעותם של רגעי סנכרון מוחי-גופני-נפשי ובמעברים שבין התאמה לרגעי טעות, הפתעה ותיקון, במרחב שלישי משותף. מכאן, נכיר בשימוש בערוצי התחושה והתנועה, בחוויה האסתטית ובמהלך היצירתי כמצע ומרחב למפגש שכזה, התומך ומקדם נוירופלסטיות והבניית מודלים פנימיים של העצמי בעולם.
מטרת הסדנא להניע פרקטיקה המעוגנת בידע עדכני בדבר קשרי מוח-גוף-נפש והדינמיקה המוחית התוך-אישית והבין-אישית, על מנת להעשיר ולפתח את עבודתנו הקלינית וליצור חיבור ואינטגרציה בין תובנות מתחום מדעי המוח לבין שדה הטיפול באמצעות האומנויות.
המנחה – ד"ר שרון וייסווסר – מטפלת בתנועה ומחול, מרצה בכירה ורכזת התכנית לטיפול בתנועה ומחול, בביה"ס לחברה ואומנויות, הקריה האקדמית אונו. עובדת בקליניקה פרטית ובעמותת 'אותי' (העמותה לילדים בסיכון)- עמותה ישראלית לאוטיזם. בעלת דוקטורט בתחום חקר המוח, בנושאים של דחק (סטרס) נפשי, טראומה וזיכרון רגשי, שנערך במכון סגול לחקר המוח במרכז הרפואי ת"א, מטעם אוניברסיטת ת"א.
הקשבה ונוכחות בטיפול במוזיקה / מרים דרוקס
אנִי חוֹשֵׁב כִּי הַמּוּזִיקָה
יוֹדַעַת עָלֵינוּ כָּל מַה
שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ לָדַעַת
עַל עַצְמֵנוּ.
(אבות ישורון)
המוזיקה מורכבת מצלילים, טונים, קצב, צורה, כיוון, מרקם – כל אלה מרכיבים של אמנות ואסתטיקה וגם מרכיבים של חיות, נוכחות והתקיימות בעולם. המוזיקה בטיפול מאפשרת חוויות לא מילוליות, ראשוניות, שיש להן איכויות של ביטוי אישי אותנטי וגם איכויות תקשורתיות המאפשרות מפגש חי, קרוב ובלתי אמצעי.
בסדנא נפגוש ונתנסה באופנויות השונות של המוזיקה והטיפול במוזיקה: אילתור, האזנה (receptive music therapy) ועבודה עם שירים. נתנסה בחוויות המוזיקליות, ובמפגש הבינמוזיקלי, הבינאישי והתוך אישי שאופנויות אלה מזמנות ומאפשרות. ננסה יחד לחקור את משמעותן של החוויות המוזיקליות – תוך שימוש והתייחסות לעולם המושגים של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית. נעסוק בהקשבה שלנו – לעצמינו ולמטופלינו – דרך יצירת המוזיקה ודרך ההקשבה למוזיקה, תוך מפגש עם תהליכי ההעברה ועם הלא מודע שמתעוררים עם הצלילים. נעסוק בנוכחות שלנו כמטפלים במפגש עם המטופלים – בתנועה בין doing לbeing בחוויה המוזיקלית, או ב musicking (Small, 1985). נעמוד על הקשר המוזיקלי אם תינוק, המתבטא בתקשורתיות המוזיקלית (Communicative musicality, Malloch, 1999) וההדהוד שלו את יחסי התינוק והאם הוויניקוטיאניים.
מעשה העדות בחדר הטיפול / ד"ר יפעת צוברי
עד Testis כשלישי האחר בסכסוך בין שני צדדים וגם Supersets מי שחווה דבר מה ויכול לספק עדות, הן שתי מילים לטיניות התואמות את משמעות המילה עד ומתקיימות הן אצל המטופל והן אצל המטפל. "נקודות" המפגש בין מהות עדותית אחת לשנייה במרחב התוך אישי של המטופל ובמרחב הבין אישי בין המטפל למטופל הן מרחבי הטרנספורמציה בטיפול.
בסמינר נחקור את מושג העדות, נתהה על העד הפנימי והעד החיצוני, על המפגשים ביניהם והתולדות הנרקמות כתוצאה ממפגשים אלה. נפגוש את העד היוצר, הגופני, החושי, הווקאלי, המילולי והמטאפורי בדרכים שונות. המשתתפים מוזמנים לשתף בוינייטות מעולמם, מעולם הטיפול והאומנות כדרך להבנה של העדות המתפתחת בטיפול אצל המטופל והמטפל.
*נא להגיע בבגדים נוחים לעבודה עם הגוף, כלי כתיבה, מחברת וכרית ישיבה.
שנה ב' אמנויות
משחק וטיפול / אלדד כהן
המפגש בין מטפל למטופל בקליניקה, דומה למפגש בתאטרון בין שחקן לבין הדמות אותה הוא מגלם. בין השחקן לדמות מתקיימת על הבמה תנועה דיאלקטית שיוצרת מתח. אנו נעים עם הדמות לאורך ההצגה, וכל הזמן מודעים לכך שיש שחקן מאחוריה. היה והשחקן הופך מזוהה עם הדמות עד שמאבד את זהותו שלו, או נשאר מרוחק מדי מהדמות, או אז מפסיקה להתקיים תנועה ביניהם, נוצר 'קיפאון בהוויה'. בטיפול מתרחשת תופעה דומה. המטפל נדרש לתמרן ולנוע כל העת בין היותו אובייקט לבין היותו סובייקט, בין התקרבות למטופל מבלי לקרוס לעולמו הפנימי ובין להיות בעמדת המתבונן על המטופל מבחוץ, מבלי לאבד את המגע הרגשי אתו. בשני המקרים מדובר בעבודת אמנות. במסגרת הסדנה נקרא כתבים של ביון וויניקוט לצד התאוריות של סטניסלבסקי וסטלה אדלר. כמו כן נקרא כתבים של ז'אן פול סרטר, נשאל שאלות, נחקור דילמות טיפוליות ונראה באמצעים שונים, חלקם יצירתיים, כיצד ניתן ללמוד על עבודת הטיפול מעבודת השחקן על הדמות.
שנה ג' אמנויות
היבטים שונים של ה'אני' בבריאות, משבר וחולי-על פי מושגיו של וויניקוט וברוח הפוטותרפיה / ד"ר טלי גורלי טוראל
טיפול מסורתי בדיבור (פסיכותרפיה) מסייע למטופל להבנות את הדרמה הפנימית של ה'עצמי'- אל מול המטפל. בכך מתאפשר למטופל להכיר את 'דיוקנו' בהווה, לעיתים לאור פרספקטיבות עבר. גם בתהליכי טיפול בצילום (פוטותרפיה) עבודת הדיוקן היא בעלת משמעות מרכזית, כאשר לצד המילים עומדים לרשותנו גם המצלמה ותוצריה.
במסע החיים, בבריאות, במשבר ובחולי- עלול האדם להתרחק מתפיסתו העצמית כשלמות אחת בעלת ריבוי פנים. הוא עלול להיצמד להיבט אחד של האני, או להתרחק לגמרי מהאני האמיתי שלו לטובת כזבים ו'העמדות' פנים.
טיפול בדיבור ובצילום מסייע למטופל לשחזר את תחושת ההישג וההשתאות של 'אחדות האני' כשהוא מצליח לחבור לאני האמיתי ולהכיר שוב בפניו המרובים, ובשינויים שעברו.
ניתן להתייחס לעבודת הדיוקן בטיפול בצילום כאל שיחזור מיטיב של החוויה הפנימית של התינוק ב'שלב המראה'. הטיפול מסייע ליצור מפגש בין הנרטיב של הדיבור- לבין הנרטיב של הניראות כפי שנתפסת בעין המצלמה. המטופל בונה אט אט, רובד אחר רובד- את דמותו הצילומית. הבניה זו מאפשרת זרימה של ידע, תודעה ותובנות מן החוץ אל הפנים ובחזרה. לקאן תיאר זאת כשלב הראשון של מה שיהפוך לאחר מכן ל'אני'.[1] הרגע בו הפעוט תופס זאת הוא רגע של השתאות, של תחושת ניצחון, של משחקיות.
מה בסדנא
בסדנא נתבונן ב'אני' באמצעות תרגילים טיפוליים. לכל תרגיל מטרה אחרת, טכניקה צילומית משלו ותהליך מיוחד לו. יחד עם זה רצף התרגילים יוצר הבנה איך ניתן להשתמש בשפה הצילומית ובתוצרי הצילום- במהלך טיפול. התרגילים נעשים ביחידות, תוך אינטראקציה עם השותפים לסדנא.
בין התרגילים בהם נעסוק: פורטרט עצמי, השתקפות, צילום מבעד לרעלה, צילום מעוות, צילומי צל, מסכה, תיאטרון צלליות, דימוי ודמות, אני/לא אני, בית, פוטוג'נוגרם ונהר החיים.
מושגים
מתחום הפסיכותרפיה והפילוסופיה של הצילום: אני, עצמי: גילוי/חילול, מעטפת אני, אינטגרציה, אי-אינטגרציה ודיסאינטגרציה, משחק (של מטופל ומטפל), תוקפנות, חרדה, סביבה (בית), חפץ קניין, חפץ זיכרון וחפץ מעבר, מסע, ראי. מודל האני של בארת, חמישה מבעים של בית.
תיאורי מקרה /וויניטות צילומיות
הדגמה תיעשה באמצעות תיאורי מקרה של טיפול יחידני, דיאדי, משפחתי, והדרכת הורים.
שנה ד' אמנויות
No Master Classes found.