אשכול ג – מפגשים במרחב המעבר: כשוויניקוט פגש את יונג

מנחה: גליה אבישור מזרחי.

מבט קליני: ד״ר מאיר שטיינבוק

מדוע נעדר קרל גוסטב יונג ממסלולי ההכשרה הפסיכואנליטיים? ואיך זה קשור לפיצול העמוק בעצמי? נבחן שאלות אלו דרך מפגש מדומיין – תיאורטי ונפשי – בין דונלד ויניקוט לקרל גוסטב יונג. מפגש שמעולם לא התרחש בפועל, למרות ששניהם חיו ויצרו באותה תקופה.

בעוד שיונג מעולם לא הזכיר את ויניקוט, וגם בגוף התיאוריה של ויניקוט אין זכר מפורש ליונג – למעט התייחסויות בודדות ולכאורה שוליות – תגובתו של ויניקוט, כפי שניכרת בסקירה שכתב על האוטוביוגרפיה של יונג ואף בחלום שחלם בהקשר ליונג ושהיה משמעותי מאוד בהתפתחות התיאוריה שלו – נושאת בתוכה עוצמה ורגש רב. האם דווקא מתוך הביקורת הזו חושף ויניקוט משהו עמוק על העצמי שלו – ועל מאבקו האישי בפיצול הפנימי, מאבק שהניח את היסודות לתפיסתו על כינון הקשר לאובייקט ולמציאות החיצונית? זהו לב תורתו: רעיון תופעות המעבר, מרחב האשליה כמרחב המפגש הממשי בין פנים לחוץ, ומה שהוא מכנה ”הפילוסופיה של הממשי“. לתפיסתו, האדם פותר לעצמו את הבעיה הפילוסופית של מגע עם המציאות החיצונית בהתאם למזלו ההתפתחותי – כלומר, בהתאם לשאלה עד כמה הסביבה הראשונית אפשרה לו את האשליה שהוא עצמו יצר את המציאות.

הייתכן ששני ההוגים – גאונים, ובנים לאם מדוכאת שאת יגונה נשאו עמם אל תוך חייהם – מציעים פתרונות שונים לאותו פיצול משמעותי? או שאולי פתרונות אלה משלימים? האם ייתכן שמזלו ההתפתחותי של יונג, שאפשר לו להגביה עוף למחוזות הרוח, הדימוי והאמנות, ושחרר אותו להפליג בתוך עולמות סימבוליים ובתוך מרחבי המעבר והמעבר, עורר אצל ויניקוט – שנזהר מניסוח של רוחניות – כמיהה או קנאה עמוקה? או שמא יונג הלך לאיבוד במעמקי הפיצול ואיבד אחיזה במציאות?

לשניהם הייתה היצירה דחופה, אולי אף מצילת חיים. וכפי שכותבת אלנה פרנטה (המצאות מזדמנות): ״הכתיבה תמיד נוכחת, דחופה, ומרחיקה מבלי משים אפילו את האנשים שאנחנו אוהבים… תחושת האשמה מגיעה אחר כך. אך אם היא צצה קודם – אם איננו מצליחים להדוף אותה, אם, בקיצור, גוברת האחריות ליקירינו – אולי זו הוכחה שלכתיבה אין די כוח, שהייעוד שלנו שברירי, וכי למרבה המזל – כן, למרבה המזל – במישור האנושי אנחנו טובים יותר מרוב האמנים עם האגוצנטריות שלהם. “ האם באמת למרבה המזל? האם כך היה חושב גם ויניקוט? האם זוהי דילמה שכל יוצר מוכרח להתמודד איתה באופן קיומי?  במהלך המפגש נעמיק בשאלות אלו דרך מושגי מפתח מתיאוריות העצמי של שני ההוגים – ננסה לא רק להשוות ביניהם, אלא גם לאפשר מרחב נפשי שבו יוכלו סוף סוף להיפגש.

יתקיימו שמונה מפגשים בימי שני בין השעות 17:30-20:45.
תאריכי המפגשים: 23.2.26, 9.3.26, 23.3.26, 6.4.26, 4.5.26, 18.5.26, 1.6.26, 15.6.26

שכר לימוד: 3200 ש״ח

גליה אבישור מזרחי היא פסיכולוגית קלינית פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובתכנית להכשרה בפסיכואנליזה אונטולוגית של מרכז ויניקוט, מורה בתכנית ללימודים מתקדמים של מרכז ויניקוט בישראל ובתכניות נוספות.

ד״ר מאיר שטיינבוק הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, ראש התכנית להכשרה בפסיכואנליזה אונטולוגית של מרכז ויניקוט בישראל, מורה בתכנית ללימודים מתקדמים ובתכניות נוספות במרכז ויניקוט.

טופס הרשמה לתוכנית