ממשיכיו של ויניקוט – תומאס אוגדן והגותו / רות סגל

אוגדן, אחד המחברים העכשוויים הפוריים ביותר, מושפע מרעיונותיו של ויניקוט כמעט מראשית דרכו המקצועית.
לאחר התחלה ברוח קלייניאנית אוגדן נחשף בהדרגה לרעיונותיו של ויניקוט ועם השנים עסק בהם יותר ויותר במפורש.
בסמינר נסקור בתחילה את מהלך התפתחותו של הגותו של אוגדן החל מרעיונות מוקדמים כמו הפאזה המעברית בהתפתחות המיניות הנשית, הפוזיציה האוטיסטית- מגעית, השלישי האנליטי האינטרסובייקטיבי ומרכזיות החיות בטיפול הפסיכואנליטי.
לאחר ציורה של התמונה המקיפה נקרא מאמרים מאוחרים של אוגדן העוסקים במאמרים של ויניקוט – משמעות ההחזקה,  פחד מהתמוטטות, הרס האובייקט, תחושת הממשות והאובייקט המעברי.
בחלק האחרון של הסמינר נעסוק במושג הפסיכואנליזה האונטולוגית שטבע אוגדן ונתחקה אחר השינויים המשמעותיים שחלו בעבודתו הקלינית.