שנה א' מתקדמים ת"א
פרנצי וויניקוט- שורשי החשיבה הפסיכואנליטית על טראומה ודיסוציאציה / חיותה גורביץ'
בקריאה בדיעבד ניתן לראות הד לרעיונותיו של פרנצי בכתביו של ויניקוט, וכי קריאה בפרנצי ברוח מושגיו של ויניקוט מעשירה ומעמיקה את הבנתנו את פרנצי. פרנצי, בחידושיו התיאורטיים והקליניים (כפי שהתגבשו בכתביו האחרונים), מציע שהנפש תלויה להתפתחותה ולתקינותה ביחס המבוגר לילד. היחידה הבסיסית הינה הורה-ילד, והעצמי מתהווה בתוך ומתוך החיבור עם האחר בשלב התלות המוחלטת. מכאן, כל פגיעה בהתפתחות הנפשית נובעת מטראומטיזציה על ידי האחר, וכרוכה בדיסוציאציה. להנחות אלו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו, וכן על הקליניקה הטיפולית. בסמינר נקרא מאמרים מאוחרים של פרנצי וכן קטעים מהיומן הקליני שלו ברוח מושגיו של וויניקוט.
התפתחות רגשית מוקדמת כתשתית לחשיבה הקלינית של ויניקוט / סמדר שטיינבוק
תפיסתו הייחודית של ויניקוט לגבי התהליכים הנפשיים המעורבים בהתפתחות הרגשית המוקדמת, שזורים בהגותו לגבי טבע האדם ולגבי האופן שבו מתפתחים תהליכי העברה ומתרחשת טרנספורמציה בטיפול פסיכואנליטי. בסמינר נכיר מושגי יסוד כמו אנ-אינטגרציה וחרדות ראשוניות, החזקה וטיפול, אשליה ומשחק, תהליכי היתהוות העצמי ועוד, דרכם נעמיק במה שמאפשר לתינוק האנושי להגיח מתוך מצב אחדותי ולצאת למסעו המופלא לקראת ניפרדות, תוך גיבוש חווית עצמי רציפה, חיונית ונושמת.
מצבים לא מיוצגים בנפש בחשיבה של ביון וממשיכיו / דר אילן ברנט
ביון בן דורו של ויניקוט, פיתח חשיבה טיפולית עצמאית וייחודית, אשר הרחיבה את האופקים ביחס להפרעות קשות. המוקד בגישתו הטיפולית, עובר מקשב לייצוגים אסוציאטיביים ופירושם, לקשב לרובד מוקדם של הנפש, באזור שבין ה "כמעט נפשי" ל'כבר נפשי", שאין לו עדיין יצוג. העבודה באזורי הנפש הלא מיוצגים, מחייבת הקשבה עמוקה לאיכויות הלא מילוליות העולות בחיבור מטפל- מטופל: לתחושות גופניות, לרגשות ולדימויים הנוצרים במהלך השעה הטיפולית, ועיבודן בתוך המטפל ובמשותף עם המטופל, עד להפיכתן לייצוגים הניתנים לחשיבה. בסמינר זה נתמקד במהלך שעשה ביון החל מסוף שנות ה 50 של המאה הקודמת, בשינוי תפיסת ההזדהות ההשלכתית מפנטסיה תוך אישית, כהצעת קליין, לתקשורת אינטר-סובייקטיבית. נלמד שורה של מושגים שביון הציע בעלי משמעות טיפולית עמוקה: מכל- מוכל, פונקציית אלפא, reverie, חלימה, עבודה ללא זיכרון ותשוקה, ונדון בפיתוחים ובעבודה הקלינית של ממשיכיו : בריטון, מיטרני, בראון, אייגן, אוגדן, וורמוט.
השנים הראשונות – עיון בראשית הגותו של ויניקוט / ד"ר אפרת שדך
שנה ב' מתקדמים ת"א
קריאה בכתבי ויניקוט- על הנפש השבורה (קורס שנתי) / שרה קולקר
ויניקוט מציע מבט ייחודי על הישברות האדם מול סביבה לא מותאמת: נוגפת, כושלת, חלשה או שבורה. במלים נפש שבורה אני מתייחסת לשבר המעוות את ההתפתחות הרגשית, ממוטט, מפצל את העצמי, מנתק מגזר אחד ממשנהו, מפרק את השותפות הפסיכוסומטית או מפריד "היות" מ"עשות". בסמינר נמצא שהשבר הנפשי הוא גם הפצע, הוא גם ההגנה מפני כאבה הבלתי נסבל של הפציעה, והוא גם ניסיון האיחוי.
פסיכולוגית העצמי של קוהוט / דוד קיטרון, שלמה שלהב
בסמינר זה נעמיק בהכרת פסיכולוגית העצמי, מיסודו של היינץ קוהוט, הן מההיבטים התיאורטיים של הגישה והן מההיבטים של יישומיה הקליניים.
נקרא פרקים משלוש המונוגרפיות של קוהוט – האנליזה של העצמי (1971), השבתו של העצמי (1977) וכיצד מרפאת האנליזה (1984), בנוסף למאמרים מפרי עטו ומפרי עטם של תלמידיו וממשיכיו.
כמו כן, התלמידים יוזמנו להציג מקרים מהקליניקה שלהם, על מנת לקדם את החיבור מהתאוריה לפרקטיקה, בדגש על הבנת הפגיעות הנרקיסיסטית, העברות מטיפוס זולתעצמי והעברות נגדיות תואמות ומשלימות והשימוש באמפתיה ככלי תצפית וכעמדה טיפולית.
המקרים הקלינים של ויניקוט / סמדר שטיינבוק
שנה ג' מתקדמים ת"א
מחשבת הרגרסיה: באלינט, ויניקוט וממשיכיו / ד"ר מאיר שטיינבוק
קורס שנתי שמאפשר קריאה איטית ושהות חווייתית בשדה הרגרסיה והתלות אחד מהנושאים הטעונים בחשיבה ובפרקטיקה הפסיכואנליטית. בסימסטר הראשון נעיין בכתבים התיאורטים של באלינט ווויניקוט ונלמד בזהירות את ההשלכות הקליניות של מחשבת הרגרסיה שלהם על הקליניקה העכשווית. בסימסטר השני נמשיך לקרוא בכתב ויניקוט ובכתבי בולאס חאן, וסלוכוור שהושפעו ממנו וחלקו עליו במספר נקודות.
נקדיש פרק מיוחד לחשיבתו הייחודית של מייקל אייגן.
קריאה בפרקים בספריו שתורגמו לעברית : 'הזנה רעילה', 'קשרים חבולים', 'העצמי הרגיש' ו'תחושת מות נפשי' ובמאמרו "איזור האמונה אצל ויניקוט, ביון ולאקאן", תדגיש את רעיונותיו הרדיקאליים של ויניקוט על המשמעות שיש להישרדותו של המטפל את המופעים השונים של ההרסנות והכשל בחיזוק האמונה שקשר עם זולת אפשרי ומהווה מצע לצמיחה נפשית.
השורשים הויניקוטיאניים בחשיבתו של אוגדן / רות סגל
הסמינר יעסוק בקריאה בכתביו של אוגדן, אחד הכותבים העכשוויים הפורים, שמפרסם מזה ארבעים שנה ויותר. הסמינר יעסוק בהתפתחות כתיבתו של אוגדן מראשיתה ועד היום. עם קריאת המאמרים השונים נוכל לראות כיצד כתיבתו של אוגדן הופכת בהדרגה יותר ויותר ויניקוטיאנית. התפתחות זו ניכרת הן בסגנון הכתיבה והן בתוכנה – בעיסוק בנושאים תיאורטיים שונים. אוגדן מרחיב מושגים מרכזיים של ויניקוט כ"שלב המעבר", מרחיב את גישתו של ויניקוט להתפתחות הנפשית ומחבר אותה לכלל ניסוח הפוזיציה האוטיסטית מגעית (מונח שטבע אוגדן), מחבר את כתיבתו של ויניקוט עם כתיבתו של ביון על מנת לטבוע את המושג " פסיכואנליזה אונטולוגית", ועוסק בהרחבה ובקביעות במאמרים מרכזיים של ויניקוט כאשר את חלקם הוא "כותב מחדש". בסמינר נקרא מבחר מגוון ממאמריו.
המשך מחשבת הרגרסיה: ויניקוט ואייגן / ד"ר מאיר שטיינבוק
חשיבתו הייחודית של מייקל אייגן צמודה לחוויות חדר הטיפול. ספריו מאפשרים לנו להעמיק את הידע שלנו לגבי מחשבותיהם של פרויד, קליין, ויניקוט, ביון, לאקאן ועוד. בקורס נקרא פרקים בספריו Toxic Nourishment ו-Damaged Bonds ואת מאמרו "איזור האמונה אצל ויניקוט, ביון ולאקאן". דרך הקריאה נפגוש את רעיונותיו הרדיקאליים של ויניקוט על משמעות הטיפול הפסיכואנליטי ועל עמידתו והישרדותו של המטפל כמי שנושא את ההכרה והאמונה שהתהליך הפסיכואנליטי על ההרסנות שמתקיימת בו, יוצר אצל המטופל אמונה שאפשרי קשר עם זולת, שיהווה מצע לצמיחה נפשית.
קריאה בביון / ידידה טורקניץ
[S]somebody here should, instead of writing a book called The Interpretation of Dreams, write a book called The Interpretation of Facts, translating them into dream language — not just as a perverse exercise [by the analyst], but in order to get a two-way traffic [on the ‘royal road’]." (Bion, 1980, pg.31).
"ביון הסיט את המוקד מהתוכן הסימבולי של המחשבות לתהליך החשיבה ומהמשמעות הסמלית של חלומות לתהליך החלימה" (אוגדן, 2008).
נניח במרכז הלמידה שלנו את המעבר "מחלום" ופירושו על ידי האנליטיקאית, ל"חלימה" כתהליך עיבוד של חוויה רגשית, המתרחשת כל העת, בעירות ובשינה, ביום ובלילה. נתייחס ל"מלאכת החלום" של פרויד ונקרא מעט מפירוש החלום כרקע למפגש עם ביון. נמשיך ונקרא טקסטים של ביון, הקשורים לחלום וחלימה, מתוך במחשבה שנייה, ללמוד מהניסיון, Cogitations הסמינרים בלוס אנג'לס. נתייחס להיבטים קליניים של חלימה ושל אי היכולת לחלום, ונחשוב על מעמדו של "החלום" בקליניקה, באמצעות חלומות ווינייטות קליניות של המשתתפים.
נקרא בכיתה קטעים מתוך ביון. בנוסף ישלחו מאמרים של אוגדן, מלצר, פרו, שניידר, גרוטשטיין ואחרים לקריאה בבית. רשימת קריאה וחומר ישלחו לפני תחילת הקורס.
שנה ד' מתקדמים ת"א
ויניקוט כמקור השראה בחשיבה התייחסותית ואינטרסובייקטיבית / פרופ' עמנואל ברמן
לגישות ההתייחסותיות והאינטרסובייקטיביות המגוונות, הרווחות כיום בפסיכואנליזה האמריקאית והבינלאומית, יש מקורות השראה רבים (בין היתר פרנצי, סליבן, פיירברן, באלינט, ראקר, קוהוט, בולבי ועוד). כתבי ויניקוט אף הם מקור השראה חשוב לגישות אלה. בסמינר זה נקרא בחלקו הראשון מאמרים של ויניקוט שבהם ניתן למצוא שורשים של תפיסה התייחסותית ואינטרסובייקטיבית, ובחלקו השני – מאמרים של מחברים בני זמננו שמתייחסים לשורשים אלה, דנים בהם ומפתחים אותם. בין היתר נדון בתרומתם של מחברים כמו מיטשל, אוגדן, ארון, גנט, בנג'מין ופייזר.
פירוש ואי-פירוש: מחשבות על הטכניקה הפסיכואנליטית בעקבות ויניקוט וממשיכיו / מיכל ריק
"לעתים, לצד פירוש, אני מדבר על נרטיב, כלומר: הדרך של האנליטיקאי להתקיים בזמן השעה, כך שהוא משתתף עם המטופל בבניית משמעות, בדרך דיאלוגית, בלי סזורה (caesura) אינטרפרטטיבית מיוחדת…", אומר אנטונינו פרו (Ferro). בסמינר מסכם זה ננסה לחדד את ההבדלים בתהליך הטיפולי בין מצבים המזמינים פירוש, למצבים המזמינים נוכחות אחרת, לא-פרשנית של המטפל. נחשוב על הדברים שאנו עושים כאשר איננו מפרשים, וגם איננו עוסקים בתוכנו בניסוח הפירוש הבא. נקרא טקסטים פסיכואנליטיים שהמשיגו באופנים שונים את הנוכחות הלא-פרשנית או התייחסו לתנועה בין פירוש ואי-פירוש. ננסה לעשות אינטגרציה של ההבנות התיאורטיות והקליניות מהקריאה שנעשתה בסמינרים קודמים."
חשיבה מתפתחת של שלושה מאמרים מרכזיים בתורת ויניקוט / גליה אבישור מזרחי, חוה פרומקין ליאן, מירי קרחי
'עצמי אמיתי עצמי כוזב'
'אובייקטים של מעבר ותופעות מעבריות' ויניקוט וגרין
'פחד מהתמוטטות' אצל ויניקוט וגרוטשטיין